אני חולה.

אבל כאילו, ממש חולה.

גוססת, פרקטקלי.

אבל - לפחות אני לא לבד. :)

אני חייבת לציין שיפור בהרגשה המנטאלית (מי אמר טרייד-אין ולא קיבל?) - מזוועה רצינית שוב לבסדר-רגיל שכזה.

אבל, כמובן, שזה הפך הבריאות הפיזית שלי - מבסדר-רגיל לזוועה. נו, לכל דבר יש מחיר. לפחות מקבלים יותר הנחות מהסביבה כשנאלצים להגות ב' במקום מ' ו-ד' במקום נ' (ככה סה כשבצודדים). הנזק עד עכשיו - שני גלילי נייר טואלט, תרמוס תה עם לימון (באדיבותה הרבה של אמא - תודה, כפרה), שורה של אקמול, שתי שכבות בליסטיקס, יום לימודים, מוח טחון והרבה יבבות.

הכי מצחיק זה שגם איתמר בדיוק חולה-מת עכשיו (תנו לו קרדיט, הוא נהיה חולה כמה שעות לפני), ככה שכל אחד מאיתנו יושב בחדר שלו ואנחנו מתווכחים בטלפון על מי גוסס יותר, ומשחדים אחד את השניה לבוא להיות חולה אצל האחר ("יש לי נסטי אפרסק בבית, בואי להיות חולה איתי!" "(אחרי שמניתי את כל המקומות האפשריים לשינה בבית שלי שלא מנוצלים -) לי יש יותר מיטות בבית, בוא אתה!" "ההורים שלי ישנים, אין לי איך להגיע, בואי את!"). בכל זמן אחר - הוא לומד להסטוריה (לא זכה), ואני טוחנת סרטים הזויים שטוחנים לי את המוח. אני באמת לא יודעת איך חברת יס מצפה שיצאו אנשים שפויים עם כל מה שיש להם לשדר. ואולי זה סתם כי אני לא רגילה לטלוויזיה. הנזק, סו פאר: "היעלמות מחשידה" בפעם הרביעית בערך, כל מיני סרטים עם אנשים מתים, כל מיני סרטים עם אנשים מעצבנים, כל מיני סרטים עם רציחות, כל מיני סרטים עם אי-הבנות למיניהן שגורמות למוות (יס2 זה ערוץ מאוד אופטימי), The Naked Man ("האיש העירום") - אחד מהסרטים הכי טובים שיצא לי לראות בחיים שלי, השפעה לשמה, ו"דרקון אדום" - שני הסרטים היחידים שראיתי אתמול והיו איכשהו מעניינים. השלב הבא: ג'ס יושבת מרותקת מול סרט תיעודי על זוהר ארגוב. מסקנה: להיות חולה זה לא בריא.

ולסיום - סוף סוף טרחתי להקדיש חמש דקות וללמד את אח שלי איך לצרוב. Be afraid, be very afraid...! אגב אח שלי - בזמן האחרון הוא מתחיל לעשות עם עצמו דברים וזה. אני לא יודעת מה נסגר איתו, בסוף הוא עוד ימצא עבודה ויעזוב את הבית או משהו כזה. HELL, בקצב הזה עוד יגייסו אותו לצבא! נו באמת, מה זאת ההתנהגות הזאת? אפילו דיאטה הוא התחיל. צריך להכיר את אח שלי בשביל להבין את ההלם שבלראות אותו מגולח ולבוש (עזבו אתכם מזה שהוא לובש יותר מבוקסר פתאום - חליפות, הוא לובש! אח שלי, בלבוש אלגנטי?! מה השלב הבא, אני הולכת לבי"ס עם חצאיות?) כמה פעמים בשבוע. והוא התלהב מהעניין וגם שופך לעצמו פול ג'ל על השיער שבקושי יש לו (הוא נראה כמו גרסא מעוותת של מושיק עפיה ככה)... צק, צק, צק... מה ש-19 שנה של חוסר-מעש מוחלט בבית עושות לבנאדם... :)

עד העונג הבא?    - עד שנבריא, או, משהו...