לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Every time you walk away, I pretend that I'm okay

כינוי:  Damned

בת: 35

ICQ: 99134018 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2004

נו, אם כבר הביאו אותי למצברוח משועשע...


שנתעד את זה גם, וננצל את העניין כדי לספר על חופשת חנוכה העמוסה אחושקשוקה (חחחח זה עדיין הורג אותי!) שהיתה לנו, ונשנורר גם כמה תמונות.

 

אז מה עשינו אחרי שכל המרוקאים חזרו הביתה?

ביום ראשון, כאמור, נסענו לת"א לפגוש את ליאו. אבל, לא בעזריאלי, אם כי במרכז הפריקונים - דיזינגוף סנטר. :/ שלא נדבר על כמה ואיך שהסתבכתי להגיע לשם, האוטובוסים של תל אביב זה שואה, צריך להשמיד את חברת דן (יופי איתמר, תראה מה עשית). פגשתי גם את מריה שלה, ומסתבר שהיא מתולתלת! מי היה מאמין? או, והינשוף בחנות הזאת של יער הפיות התאהב בי ולא הסכים להקשיב לליאו! תמיד אמרתי שאני סייקיק! ;)

ליאו הוציאה ממני את התמונה הכי ג'סי ג'יימס שיש.

ליאו שלי ^_^

צוות נסטי במהירות האור ללא רחם! (מימין - נסטי אפרסק שלי, לשמאלו - נסטי לימון של ליאו)

חשיפה אוטומטית זה שואה, אבל יצא חמוד.

אני נראית כמו ילדה קטנה ומיוסרת עם יותר מדי שחור בעיניים!

ביום שני, אני ואיתמר חזרנו לכיתה ד' ביחד - כידוע אבל לא כאמור, נסענו ללונה פארק בת"א (נו, אז לא ידעתי שהלונה פארק והסופרלנד זה לא אותו הדבר, ומסתבר שהסופרלנד זה בכלל בראשון. תהרגו אותי וזהו?!). היה ממש נחמד! לא היו תורות כמעט (נאלצנו להמתין רק סיבוב אחד לאנקונדה, פור קריינג אאוט לאוד!), הכרחתי את איתמר לעלות את הדברצ'יק שהפחיד אותו פעמיים, והוא הכריח אותי לעלות על כל הקרוסלות של הילדים הקטנים. היה ממש משעשע. אח"כ הלכנו קצת לחוף הים, אבל קפאנו שם מקור אז החלטנו לנסוע לבית של איתמר. נראה לי שהייתי שם איזו שעה, מקסימום שעתיים, ואבא שלי בא לקחתני.

אני לא זוכרת מה עשיתי בשלישי בבוקר, אבל יש מצב שזה היה מועיל. בצהריים הייתי עם ריילי וצלילי שלה (איסה ילדה חמוטה!), ובערב נסעתי לישון אצל איתמר. ראינו "אפקט הפרפר", והוא לא נתן לי להראות לו את "הניצוץ"! >< קרצייה, הוא עוד יראה, הוא הבטיח. יום רביעי היה בלאגניזם, לפחות בערב יצא לי לראות את דליה.

יום חמישי היה עוד יותר בלגאניזם, קמתי בהרגשה מגעילה והיה לי בוקר ממש מגעיל (תודה, אמא). ראיתי שזה עומד להיות מהימים האלה שבכל רגע שחולף בהם אתה מצטער יותר ויותר שבכלל יצאת מהמיטה בבוקר, ועל כן - כיאה למיס אסקפיזם - חזרתי למיטה. אמא שלי המשיכה לעשות לי את המוות, ככה שגם במקום הקשוח, עם איתמר, ההרגשה שלי לא השתפרה. שלא נדבר על זה שרעדנו בקור של שמונה מעלות... >< (אז מה אם אנחנו טפשים?)

בוקר יום שישי התחיל הרבה יותר מאוחר ממה שהוא היה צריך, כשהגעתי גיליתי שיש לי מבחן בתנ"ך (אופס?), אבל הלך לי די בסדר. יש מצב לשבעים. בשיעור מתמטיקה כתבתי את הפירוט לג'ייס וניסן, וגם השתמשתי בו שעתיים אח"כ. על התוצאות אתם יכולים לקרוא בפוסט הקודם ובפורום סטון פלייר... :/

סוף השבוע עבר דווקא די בסדר - בניגוד למצופה, לא השתעממתי למוות. אולי זה כי בערך חצי ממנו ביליתי בהכנת ציור קשוח ואפל לאיתמר. :] תמונות שלו תקבלו רק אחרי שהציור יימסר לפריק. אין לי מושג לאן אני הולכת מכאן, אבל אני מקבלת לפטופ עוד שבוע. אל תשאלו.

 

 

עד העונג הבא?    - עד החופש הבא!

נכתב על ידי Damned , 18/12/2004 22:55   בקטגוריות Wild In The Streets  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,421
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDamned אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Damned ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)