Breaking down is easy (when) all I want is you.

אני קצת (הרבה) מתחמקת מבמה בזמן האחרון. פרסום יצירות, תגובה, בדיקת מייל, עלעול רנדומלי, קריאה לפי בקשה... קלטתי את זה רק עכשיו. מוזר.

לפני שעתיים בערך קראתי בבלוג של אור ברכה (אחד מהשכבה שלי, שלומד איתי אנגלית, חבר טוב של אופיר לפלר - פריק חמוד מהכתה שלי וידיד קרוב של דליה, מה שמקרב אותנו, בייחוד כי אני הפריקית המאגניבה של הכיתה השנה, עם הלהקה והכל) שיש לו הרכב או משהו כי היתה חזרה אצלו במרתף או משהו. מחר אני מתכוונת לשאול את לפלר על זה. אולי הגיע הזמן להרכב חדש. ואולי יקבלו אותי. ואולי יהיה נחמד, עכשיו כשהחבר'ה גרים כמה רחובות ממני (בדיוק היום גיליתי שברכה עבר לקדימה. משעשע).

בשבוע שעבר התיידדתי עם איזה עוף מוזר טרנסווסטיטי (גברשלובשבגדיאישה) שכזה בשם עוז, מהשכבה שלי (פרום טראנסקשואל טרנסילבניה...). לא יודעת, מצאתי אותו אחרי המבחן בהיסטוריה וביליתי איתו שעה שלמה בחוץ, נקרעתי מצחוק מכל התיאורים של המערכונים האלה שהוא עשה עם בנדוד שלו שמחקים את שרונה ודניאלה פיק ("חתיכת פוסטמה, זה הכל בגלל שהתחלת עם אלוהים!"). הצבתי לי כמשימה להשיג את הסרטונים המקוריים, ואני עוד אצפה בהם ואמות עם חיוך ענקי על הפנים. מאז, בכל מקרה, יצא לי לבלות איתו עוד כמה הפסקות ושיעורים חופשיים וחתולים כאלה. והיום יצא לי לבלות שלוש שיעורים חופשיים בחוץ עם צ'ארלי. יש גם דברים טובים בהדסים ;)

וואלה, היה לי היום מבחן במתמטיקה. לשם שינוי, הגעתי אליו. לשם שינוי, נכנסתי אליו. לשם שינוי, יש מצב שאני עוברת.

מחר אני אמורה להגיש את כל העבודות באומנות, אין לי אפילו חצי מהן מוכנות. ואני לא רוצה לא להגיע מחר או משהו, אבל כמובן שאני לא מתכוונת להופיע לשעתיים האלה ולהתמודד עם זה... ויש שעתיים אנגלית לפני (מיסז ארז!^^), ושיעור ספרות אחרי. מה שהייתי עושה לפני חודש היה פשוט לחתוך אחרי אנגלית ולנסוע לרחובות. אבל כאמור, זה לא המצב היום, אז... אין לי מושג מה לעשות עם עצמי. זה לא שיש לי לאן ללכת, או משהו. :/

ואני חולה, בלאט. למה בחצי מהחיים שלי אני חולה?

והיה לי סופשבוע משעמם וחולה.

ובשישי הזה סילבסטר, וככל הנראה אני ואיתמר סתם נישאר אצלו עם באלטיקה 9 (בירה סבילה) והניצוץ. אלא אם נמצא משהו יותר טוב לעשות - וסביר להניח שזה לא יקרה.

ואני לא הולכת לראות אותו עד הסילבסטר, בגלל המגן הארור בתנ"ך.

בלאט. ומתקינים לי אינטרנט רק עוד שבוע...

לפחות אבלין באה לבקר כאן היום... למרות שהיא באה רק כדי לעודד את אביבית, שנפרדה מהחבר שלה. זאת הפעם השלישית לפחות, הם מתחילים להזכיר לי את אסף וטוס.

עד העונג הבא?   - עד שניפול, ונתרצה.