כל כך משעמם לי בבית לבד, אין לכם מושג פשוט. רוב האנשים שאני מכירה עסוקים בלימודים, אין לי ראש לזה (לא עכשיו, לא בכללי, למרות שעוד איזה שבוע אני צריכה להתחיל לחרוש למועדי ב'. כמובן שאין לי מושג איך לעשות את זה, אבל...).

אני בכלל ערה רק בגלל שאבא שלי קרצייה. הוא התקשר אליי בשמונה וחצי והעיר אותי כדי ללכת לבדוק אם האינטרנט החדש עובד. שאלתי אותו אם זה חייב להיות עכשיו והוא אמר שצריך לבדוק. אז קמתי, כולי חולה בקושי זזה, למחשב. לקח לי איזה עשר דקות רק להבין מאיפה הדבר הזה אמור להתחבר בכלל (מה אתם רוצים? עכשיו קמתי). בסופו של דבר הצלחתי לחבר את הדבר הארור. עכשיו... צריך לבדוק גם שהאינטרנט באמת עובד כמו שצריך, נכון? אז, פותחים אקספלורר וזה. טוב, מה נעשה איתו? נלך לבדוק תגובות בישרא. אין חדש. נלך לבלוגים של אחרים. רגע, מה זה החלון של הלוגין למטה? אה, האייסיקיו. טובנו, נתחבר גם, מה יש. ישיפסיק להציק לי (חס וחלילה שנעשה על האייסקי איקס!).. מקלידים הודעת אוואי משעשעת, בודקים מי מחובר (האנשים שמחוברים 24\7 ולפחות בחצי מהזמן לא על המחשב. כרגע כולם בטח בבצפר, לא מעניין)... ובלי לשים לב לזמן, התעוררתי לי והייתי שעתיים על המחשב. ולא עשיתי שום דבר מעניין (אלא אם אתם מחשיבים שינויים קלים ברשימות שלי שאפאחד לא ישים לב אליהם ממילא חוץ ממני, מאיתמר ומריילי כמעניין). ונורא משעמם לי. ואני רעבה. ואני מתגעגעת לרייל. ואני חולה. וההרגשה שלי כל הזמן משתפרת ואז חוזרת להיות עוד יותר גרועה. והחונכות מעצבנת אותי. והייתי אצל השיננית אתמול (נו, צריך לעשות את זה פעם בחצי שנה אתם יודעים), ורופאי שיניים זה שואה אבל אין לי כוח להוסיף את זה לרשימה. והייתי גם ביום הורים, למרות שאני חולה. אני מקווה שהדבקתי את המחנכת שלי. סתם, מסכנה. וכל מה שקשור בלימודים אצלי, חוץ מבאנגלית, אומנות ותנ"ך (מ-מה? מה הוא קשור?) פשוט על הפנים. ואני צריכה לבדוק את התאריכים של המועדי ב' שלי, בסוף אני מסתדרת עם השלושה המוקצבים (למרות שחבל שאני לא יכולה לעשות שני מבחנים בהיסטוריה), ואני צריכה לעבור (עם ציון יפה, אם אפשר) בספרות, לשון והיסטוריה. וביום ראשון יש לי מבחן בספרות (לא מועד ב', פשוט המבחן השני של השליש). וסיפרתי אתמול לאבא שעזבתי את סטון. הוא היה קצת בהלם ושאל למה, אבל זה הכל. חוץ מזה שאח"כ הוא הושיט לי את היד שלו לתת לו כיף (היי, אני תופסת את זה בתור מחווה תומכת שאנשים יותר רגישים היו מביעים בחיבוק!)... והפוסטים האחרונים שלי ממש (אבל ממש) משעממים. טובנו, אין לי כוח להשקיע בכם ולהיות שנונה וזה, אני סתם כותבת מה שעובר לי בראש... (כמושצריך.) ובגלל זה גם מספר התגובות יורד בהדרגה. (: לא יודעת למה, אבל זה פשוט משעשע אותי. נו, לא נורא, הכל עובר, העיקר יש לי שוקולד.

קיצר, אני הולכת לאכול משהו (אולי גם לשטוף פנים וכאלה, לכו תדעו), אח"כ אני אקליד את מה שנשאר מהיומן מסע, כי נורא משעמם לי. לפחות איתמר יהיה מרוצה...

דרים ת'יאטר - תעשו לי אלבום חדש!

עד העונג הבא?    - עד שנמצא עיסוק ראוי שיפיג את השיעמום.