כמה בלאגן, ועל מה?

אבן שבכתה?

צונאמי קדמוני שאף אחד לא ידע להסביר בימיו?

מכת פלמינגו?

שיחזרו לסאן-חוזה! גם כן אלה...

בגללם שבוע לא אוכלים לחם?!

הרי כולם יודעים שבראשית זה ספר של אגדות!

סיימתי את Castles of Adventure בלאט, את שלושתם.

ואני קוראת את הספר האחרון של זבנג (אח"כ ניאלץ לעבור לספרים אמיתיים, אללי);

והחזרה עם פאניקה נדחתה ליום רביעי.

ואנה עדיין לא התקשרה.

שיעורים בלשון זה מתת אל.

מטאליקה הם מתת אל.

גיימבוי קולור+פוקימון סילבר=מתת אל. (שמעו, זה מאתגר..)

נלה היא מתת אל שנוחר, בוכה ומעיר אותי בשש בבוקר כדי לצאת לטיול.

אבל, אין אלוהים.

מורזה, ליאו - בואו אליי.

(אני לא באמת צריכה ריטאלין.)

זהו, זאת המילה.

תחזור כבר מהנגב, בלאט!

"אם כל כך קשה לנו להפרד ליומיים, מה יהיה כשאני אטוס ללונדון?"

אל תטוס, טיפש.

100 [עגול!] בהסטוריה,

מצבי רוח עולים ויורדים כמו באנקונדה,

חבר בטיול משפחתי בצפון הנגב (לנגב יש צפון, מסתאבר),

פרו לשבועיים (ותודה לעצבים של עינת על האינפורמציה הלא-כ"כ-חיונית בעליל),

ושעמום כרוני.

אני בטח שוכחת מלא דברים, אבל למי באמת אכפת?

רק לשני אנשים, כך גיליתי בשבוע האחרון.

מישהו ער ורוצה לשעשע אותי?