וואי פה לא הייתי הרבה זמן....

כנראה שהבלוג הזה שייך כבר לתקופה אחרת בחיים שלי.

תקופה לא רעה בכלל.

תמיד שאני פה אני נזכרת בתקופה של התיכון

(לא שהיא הייתה לפני כול כך הרבה זמן כן...)

לשבת בכיתה, לא להקשיב למורה, להיות עסוקה בהצקות לאנשים או להיות מוצקת חח

לקבל התקפי צחוק בלתי ניתנים לשליטה

לזרוק ספרים של ביולוגיה או קלמרים אחד על השני

או לצלם תמונות מצחיקות וסרטוני וידיאו מצחיקים בהפסקות\שעות חלון רבות שהיו לי.

וכמובן איך אפשר לשכוח את הישבות על הספסלים בדשא... להתחמם קצת בשמש בפנאן =)

לא יודעת למה נתקפתי בזיכרונות האלה פתאום....

אבל הם אכן מחממי לב =)

אני עדיין באותה נקודה כרגע,

נקודת ביינים בין לימודים וצבא.

וזה יהיה ככה עד אפריל.

זה נראה כול כך רחוק עכשו,

אבל אני יודעת שזה יגיע אליי בלי שאני אשים לב.

אני לא יכולה לדמיין את עצמי משנה את אורח החיים שלי לאורח חיים צבאי.

טוב לי ככה.

קשה לי לדמיין את עצמי מסונג'רת לכול מיני עבודות מטומטמות,

עושה שמירות,

לא ישנה 8 שעות כול יום.

ושלא לדבר על ללבוש את המדים האלה...       

 זה לא ניתן לתפיסה בשבילי.