רגיעה מוחלטת, בלי לימודים, אני כבר לא חושבת אף לא לשניה הקצרה ביותר, אין לי סבלנות.
אין לי את הכוח הדרוש, לא כרגע בכל אופן...
יש לי את הסבלנו לחיים עכשיו,
את הכוח להישאר בהם, לתת את כול כולי בשביל לחיות
אבל לא, זה לא מתקשר לי ללימודים, להקשה ללמידה...
הציונים מתנדפים להם כמוו עלים בסתיו, כבר לא איכפת לי להגיש דפי מבחן ריקים מלאים במילים שבעיניכם המלומדות הן חסרות כל משמעות מלאות ברגש ריק מתוכן ממשי.
יש לי סלבנות ומתעלת את הכוח שלי רק למה שוגרן לי אושר,
כל השאר פשוט לא שווה את המאמץ המיותר הזה.
אתה שווה את זה,
השפתיים שלך, הטעם שלך, לטבוע בתוך הריח המסמם שלך
אני מכורה אליך.
אני מכורה אליך כמו שאני מכורה לכאב, מכורה להנאות הקטנות של הכאה עצמית.
קלה לקריאה כמו ספר פתוח לאיש עיוור.
נוטפת רעל עצבות, נסיונות שינוי כושלים מפילים אותי יותר ובנגיעה הכי קלה אתה מרים אותי מושך אותי למעלה מחוץ לשאול.
חם כמו הגיהנום, קר כמו גן עדן- הלב שלי דוהר בקצב מטורף שאליו את רוקד בטירוף שלי.
אני בובה על החוטים שלך אך בעצם אתה כולך שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
