אני מבולבל.
בזמן האחרון השתנו הרבה דברים בחיי.
ונתחיל מהשולי ביותר... יש לי עמדות פוליטיות, מסתבר.
עד היום התגאיתי בזה שאין לי שום דעה פוליטית, פשוט כי אנשים בממשלה מטומטמים בצורה שקשה להסביר אותה (באמת, ניסיתי, אבל לא הצלחתי למצוא את המילים המתאימות), אבל מאז המלחמה אני מוצא את עצמי שוב ושוב חושב על כל הסיבות ליציאה למלחמה הזו, ומוצא שבאמת אכפת לי מהעניין. אני לא אכנס לדעות הפוליטיות שלי (פשוט כי אני לא חושב שזה עניינכם, כולירות), אבל מה שחשוב הוא שיש לי כאלה.
הלימודים.
אני לא מצליח להתרכז בשיעור.
קחו את עכשיו, למשל, אני בשיעור, ולא מצליח להביא את עצמי להקשיב לשיעור.
אחר-כך אני חוזר הביתה, ולא מצליח להכין שיעורי בית.
אני יכול להאשים בזה את החתונה, אבל בפועל זה משהו אחר, ואני לא ממש יודע מה.
טוב, לפחות אפשר לומר שאנחנו סוגרים על מקום ביום חמישי.
החתונה... אחחח, החתונה.
כשהצעתי לטלי להתחתן, המטרה היתה שנתחתן.
המטרה לא היתה לריב עם ההורים שלי, לראות את טלי רבה עם ההורים שלה, לשמוע על זה שההורים רבים עם ההורים שלה, לשמוע על הקושי הכלכלי שהחתונה גורמת וכו' וכו'. אני ממש שונא את העצבים והבאסה שיוצאים כתוצאה מאירגון החתונה, וכל פעם מחדש חושב שאולי כדאי לנסוע בכלל ללאס וגאס ולהתחתן שם.
אבל אז אני חושב על זה שאני דווקא רוצה לראות את טלי בלבן, וחושב על זה שאני רוצה לחגוג עם החברים שלי את יום חתונתנו, ולראות את ההורים שמחים ומאושרים בחתונה.
אז מה עושים? אלוהים יודע.
נוסיף לזה את הדאגה מהמצב הכלכלי שלי, את זה שאני לא עושה שום אימון גופני, את זה שהאזכרה של סבא שלי ביום רביעי, את זה שאני לא מצליח לכתוב, ובסופו של דבר נגיע למצב שטלי היא הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע, שגורם לי לשמוח.
ואפילו היא נעלמה לי עכשיו מהמסנג'ר.
אוף.
השעה 19:01, בוקר טוב.
איציק (אל מעט מבואס)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
