לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 17

ICQ: 244308914 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2005

אטבי כביסה בדוגי סטייל


בזמן האחרון יש לי הרגשה שאני פשוט מוקפת באנשים מטומטמים, מכל הכיוונים, כאילו הם נמשכים אליי כמו זבובים לקקה של עז מצויה.

המקום: השכונה הנטושה שלי, באמצע שום מקום, ממש ליד כלום.

הנוף: חול, שני בתים וחצי, עץ דקל מפלסטיק וחדר גדול עם מזגן שמעליו כתובת "סופר מרקט"

הנוכחים: שלושה ילדים זבי חוטם בגיל 13 בעלי מוח של עפרון מכני. מוכרת עם קצוות מכוערים ופרצוף מפוצל, טרודה בתהיות עמוקות בקשר לפטריה החדשה שיש לכלבה שלה על הבוהן השמאלית שנוצרה כתוצאה מקיום יחסי מין סוערים ללא אמצעי הגנה עם עץ הדקל מפלסטיק. אני - ילדה קטנה ותמימה שרק רוצה לקנות מלון [נו כמו אבטיח רק צהוב ואליפסי].

 

אני: סליחה, איפה יש לכם מלונים?

ילדים זבי חוטם: ילדה ילדה יש לך חבר?

מוכרת: כן פה, תלכי ישר שמאלה, ימינה, פרסה, תעלי במדרגות, תרדי במעלית עד למפלס מינוס שתיים תקפצי על רגל אחת פעמיים וזה שם.

יז"ח: ילדה ילדה אבא שלך מחבל?

אני: אוקיי הינה המלון, אפשר לשלם?

יז"ח: [קולות של בבונים עם בננה צהובה בטוסיק האדום שלהם]

מוכרת: "הלו?? הלו טובה??? יווו מה העניינים מותק??? כפרה עלייך את לא יודעת יש לי לספר לך שיוווווואווווווו"

אני: סליחה, כמה זה עולה?

יז"ח: תגידי, למה את צריכה מלון?

אני [מנסה למשוך תשומת לב מהמוכרת]: סליחה אני אישה בהריון, קשה לי, בבקשה אפשר לשלם???

מוכרת: "לא את קולטת, ואז הוא אומר לי "לא אכפת לי, את לא עושה כלום בבית, רק שותה קפה" היית מאמינה??? שיווו טובה כמעט העפתי עליו את הכוס קפה שלי.... מזל שהתאפקתי, מה הייתי עושה בלעדיה??"

יז"ח: מה זה את עושה ארוחה רומנטית לחבר שלך?

אני [מוותרת על המוכרת]: לא, אני עושה סלט הפתעה להורים שלי, וזה סלט פירות אז אני רוצה מלון.

יז"ח רצים אחרי ברחוב: היי ילדה!! ילדה תעצרי בובה!!

-ובידם הם החזיקו את המלון הנחשק- כן כן הם פילחו אותו והכל למעני, ליבי פעם מהתרגשות כל כך חזק ששוב גירדה לי אוזן ימין.

 

 

היום בבוקר הייתי צריכה לעבור חלק בלתי נפרד מכל חייו של מתבגר/ת. כן כן, צו ראשון. את האמת, אני לא מבינה למה כולם טוענים שצו ראשון הוא מעצבן. מכל הסיפורים של חברים שלי חשבתי שבצו ראשון מחכים המון תורות, פוגשים אנשים מטומטמים, חוטפים הרבה קריזות ומעט תועלת, אבל זה ממש לא כך! קודם כל, הייתה לי בחורה נורא נורא חמודה. ובמקרה, הייתה חמודה באותה מידה שהיא הייתה מטומטמת. באמצע כנראה נתקע לה המחשב, או איזה קפיץ במוח והיא פשוט שעה התרוצצה בפאניקה בין כל מיני אנשים שברגע שהסתכלו על המחשב גם הם החלו להתרוצץ תוך התקעות בקירות מידי פעם ועוררו הרבה מהומה וקצת תועלת. בזמן זה אני ניצלתי את הזמן שיש לי בשפע גם ככה, בשביל להתעמק היטב בזבוב שהיה על הקיר. קראתי לו בובי ואני רוצה לנצל מעמד זה להודות לו - בובי, עזרת לי כשאף אחד לא היה שם בשבילי ועל זה אני אהיה אסירת תודה עוד שעה אחת שלמה. בכל אופן אחרי זה עברתי שלל תחנות בשלל צבעי הקשת במהלכן קבעו כי יש לי פרופיל 97! הו כן זה אומר שאני יכולה לבצע בצבא תפקיד מבצעי, מסוכן, בלב המלחמה, הדורש כושר גופני יוצא מן הכלל, כן כן אני אוכל להגיש קפה אפילו על הגבול! רצועת עזה, here I come....

 

לאחר מכן בערב הלכתי עם הזקנים לקונצרט [כן כן, שוחד של גלידת מקדונלדס זה כל מה שנדרש כדי לסחוב אותי למפגשים תרבותיים שכאלה]. בכל אופן, הגיל הממוצע של הצופים היה 72.3.

הגיל הממוצע של הנגנים- 86.9

גיל משוער של האיש המצחיק שחשב שזה שיש לו קרחת נותן לו זכות לשיר - 188

זה היה מן ערב מחווה לז'ק ברל שהיה זמר צרפתי מכוער אך מוכשר להחריד, אך האיש המצחיק והקירח פשוט יצר מגוון צלילים בגבהים קיצוניים ונשמע ממש כמו משהו שהיה פעם חי ואז שמו אותו במיקרוגל.

במשך שעה אבא ישן, אני פינטזתי על אטבי כביסה ואימא שלי ניסתה להסתיר את הבעת פניה המזועזעת כדי שלא יהיו לה קמטים, ואחר כך פשוט הלכנו.

 

בכל אופן,הלכתי להמשיך לחלום על אטבי כביסה

                                         שלכם אם יש לכם טנק,

                                                                  מדוזה

נכתב על ידי , 14/7/2005 23:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חברים דימיוניים וחיות אחרות


 ובכן, זה הקטע שאני אמורה להציג את עצמי, ולתת לכם המון פרטים חטטניים אך משעממים עליי ובכלל... ובכן, אני מדוזה, שם זה הביאו לי הוריי הביולוגיים – כבשה והדלאי לאמה שהולידו אותי בארץ עלומת שם במזרח הרחוק, ועל מנת להסתיר את המעשה האסור הם החביאו אותי בתוך פרה. אבל! היה להם פחות מזל משכל ויותר שיער מעל בטן של גרוזיני והפרה התבררה להיות בעצם שור. באורח פלא מצא את השור הזה מאלף השוורים הנודע פומפיליוס דה מרצ'ליאנו, שהבין ישר שמשהו מסתורי ואפל קבור בתוך השור, שכן הוא נראה בהריון – אבל הייתה לו ביצה אחת ואימתנית בין הרגליים- דבר שכל אידיוט בעל שם כל כך ארוך יכל להבין שמשהו פה לא בסדר.

בתקווה למצוא יהלומים זהב וקצת אלכוהול שיפרנסו אותו [כי הרי אין מה לעשות למאלפי שוורים במזרח הרחוק, ועל כן הוא היה מובטל] פומפיליוס או בקיצור פיפ, חפר בפנים, וכך מצאתי את דרכי לעולם.

לפיפ ולי היו המון רגעים יפים – עשינו יוגה ביחד, אכלנו עשבים ועישנו כל הרבה סמים לא ידועים שזה כל מה שאני זוכרת, עד שחיי חסרי הדאגות נפסקו בעת שנחטפתי בפתאומיות על ידי סוחר איברים קטוע רגל.

הסיפור על איך הגעתי לארץ, מה מסתתר מאחורני מבטו הזדוני שלל דרדס-סבא ואיזה פרצוף עושים עיזים באורגזמה- בפעם אחרת.

 

בכל אופן, רק לשם הפרוטוקול הייתי רוצה להבהיר לקוראים או יותר נכון לקורא היחיד פה, פה לא תמצאו פוסטים בעלי נושא, תוכן, משמעות, עומק, עניין, רלוונטיות, מוסר, רעיון, משל, קוראים, תגובות כי את כל זה תוכלו למצוא במקומות אחרים! אני כותבת פה את הדברים רק כטובה אישית לחברי הדמיוני, זנוסיק עליו אספר בפעם אחרת שכן הוא כל כך מיוחד וקרוב לנפשי המפוצלת אישיותית שצריך להקדיש לו פוסט נפרד.

 

ועכשיו למשהו מטריד בהחלט:

אתם מרגישים לפעמים שמשהו הולך כאן, בלי שתשימו לב? שהעולם מנוהל בצורה שונה לגמרי מאשר שאתם מדמיינים? שלמרות שאתם בטוחים שבני אדם הם החיה הכי מתוחכמת בכדור הארץ, העולם מנוהל ע"י מישהו אחר חכם בהרבה? או שיש יישות בעולם הזה שפשוט לא נראית לאורך ספקטרום אורכי הגל של האור הנראה לאדם, ולכל מכונה או מכשיר שקיים בכוכבנו, שגרה איתנו כל הזמן הזה ואנחנו פשוט לא יודעים? שלפעמים דברים קורים מסיבה מסויימת, כמו מסר שמזהיר אותנו מהעתיד או עונש על משהו שעשיתם בעבר? שאתם פשוט תוהים איך העולם נראה מנקודת מבט של מישהו אחר, או איך החיים של החברים שלכם היו נראים בלעדיכם? קורה לכם הרבה? כנראה שגם אתם נפלתם קורבן לקונספירציית תנובה והחלב לקפה שלהם...

-מבוא לא קצר שאתם יכולים לדלג עליו-

בתור בן אדם ששותה קפה באובססיביות בערך 1-18 פעמים ביום, ואחת שללא קפאין בדם מתפקדת אך ורק ב zombie mode  בו אני יכולה לבצע שלוש פעולות בלבד: ללכת לשירותים, לישון, לגרד באוזן ימין. בכל אופן, למדתי להעריך טעמו של קפה טוב ומה הכמויות של המרכיבים הסופרדופר סודיים שנכנסים לשם. יום אחד, כששמעתי על החלב-בטעם-קפה-החדש-המפוקפק-של-תנובה כמובן שהתייחסתי אליו בביטול, שכן אין כמו הדבר האמיתי, אבל כשטעמתי אט אט התמכרתי לטעם הונילי שלו ומאז אני לא מפסיקה להשתמש בו.

-סוף מבוא לא קצר שיכלתם לדלג עליו-

 

ובכן אני לא יודעת מה יש בפנים אבל זה בהחלט לא יכול להמשיך להשפיע עלי ככה, לא ייתכן שכל פעם שאני נופלת במדרגות אני מתחילה לחשוב "רואה, אמא תמיד אומרת שאסור לרוץ במדרגות" או כשאני משחקת באש ומציתה את המדף אני נזכרת "סבתא תמיד אמרה שלא משחקים עם גפרורים" או כשאני רצה במספריים ובטעות חותכת משהו שהיה מאוד חיוני למישהו אני ישר חושבת "סבא תמיד אמר שכואבת לו הרגל"  וכך לאט אבל בטוח הולך וגדל המצפון הזה בתוכי וזה לא ייתכן! אין מקום, אני בדיאטה אז איפה ההתחשבות?? והכל בגלל תנובה! כן! אני שונאת את תנובה! הלוואי שייכנס לתוך הצינורות במפעל שלהם עכבר ויזהם להם את כל החלב בצואה שלו!! כן!! [למי שלא היה פה, תתעלמו מהשורה האחרונה].

 

בכל אופן, אני חושבת שאלך לחפש תמונות ישנות שלי ושל פיפ,

                                                                שלכם אם יש לכם אוטו,

                                                                                             מדוזה

 

נכתב על ידי , 9/7/2005 20:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMedooza אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Medooza ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)