אתמול בלילה ישבתי לי בחדר וכיירתי דמויות של גמדי גינה מפלסטלינה שקניתי במכירת הגראז' מהתמונות. פנחס ועליזה שהו בחדר השינה ושוחחו להם. לפתע נשמע קול חלוש "פלאק פאק פכפכפכפכפכפכפכפך".
"רחבאל! אתה יכול לבדוק מה זה הרעש? אולי נכנסה ציפור לבית?" קרא פנחס. "מיצמיצמיצ." השבתי בצייתנות, קמתי ממקומי והתחלתי לחפש את מקום הרעש. לא היתה ציפור בסלון, לא היתה ציפור במטבח, כמובן שלא היתה שום ציפור במסתובב של הכלים, וגם לא במסתובב השני של הכלים. הרעש התגבר ככל שהתקרבתי לחדר האמבטיה. פתחתי את הדלת בחשש, הדלקתי את האור וקפאתי על מקומי - למעלה ליד התקרה היה חור בקיר, ומהחור יצא זרם מים שהרטיב בקשת את המשטח.
"מייייייייייייייייייייייצ! מיצמיצ! מיצמיצמיצ! מיצמיצמיצ! מיצמיצמיצ! מיצמיצמיצ!" צעקתי בבהלה והתחלתי להתרוצץ במעגלים בסלון. "מה קרה?!" שאלו פנחס ועליזה. "מיצמיצמיצמיצמיצמיצמיצ!" עניתי בעודי מסתובב בסלון בפחד גובר והולך. פנחס ועליזה נכנסו לחדר האמבטיה, העיפו מבט אחד בקיר ומיד הצטרפו אלי.
"מיצמיצמיצמיצמיצמיצמיצ!" קראנו שלושתנו בעודנו רצים בסלון. "מיצמיצמיצמיצמיצמיצמיצ!" כך רצנו בערך דקה עד שהחלטתי שמפניקה לא יצא שום דבר טוב. "מיצמיצ!" קראתי לפנחס ולעליזה לעצור והתחלתי לחלק משימות. את עליזה שלחתי להביא דלי שיאגור את כל המים שיוצאים מהקיר, ואת פנחס שלחתי לחדר המדרגות כדי לסגור את הברז הראשי של הדירה. אני המשכתי לצעוד במעגלים, כדי לפקח על העניינים.
"אין ברז במדרגות" אמר פנחס. "מה אין?" שאלה עליזה. "אין, אין ברז. יש רק חיבור לכבלים". יצאנו החוצה ובאמת לא היה ברז. פנחס התיישב על הרצפה ומולל בשערו ביאוש. מה שלא הותיר לי ברירה: שלחתי את עליזה להתקשר לאינסטלטור, ואת פנחס שלחתי למצוא שכן שיגיד לו איפה כן סוגרים את המים. הרי כרגיל במקרים כאלה, הדבר החשוב ביותר הוא לא לאבד את קור הרוח. צריך לשקול את המצב היטב, להפוך באפשרויות הנמצאות בידינו ולהחליט. לא כל אחד יודע להחליט במצבי לחץ, אני יודע, אבל יש יחידי סגולה שזורחים דווקא במצבים כאלה. אני פינגווין מחמד שמתמודד היטב עם מצבי לחץ שכאלה, ואכן הפיקוד שנטלתי לידי התגלה כפיקוד מעולה - פנחס הצליח לסגור את הברז ועליזה הזמינה אינסטלטור להבוקר. שלחתי אותם לישון, והתיישבתי באמבטיה לשמור על הקיר שלא יחליט להשפריץ עוד פעם.
היום בבוקר, בדיוק כשסיימתי את סיבוב השמירה השניים-עשר, צלצל האינטרקום. זה היה חיים האינסטלטור. הוא נכנס לדירה, צעד בבטחון ישר לקיר המחורר והורה לפנחס "לך תפתח את המים". פנחס ירד למטה, פתח את הברז ומיד מים התחילו להשפריץ לכל עבר. "תסגור! תסגור!" צעק עליו האינסטלטור, כנראה בגלל שכשנרטב אפשר היה לראות שצד ימין של הראש שלו חייב חוב גדול לצד שמאל. פנחס סגר את הברז וחיים הסביר "יש לכם פיצוץ בצינור, אני צריך לשבור את הקיר כדי לראות מה אפשר לעשות".
הוציא פטיש ואזמל והתחיל לדפוק. הסתכלתי עליו בעניין. "פינגווין, מה אתה מסתכל? רוצה ללמוד איך מתקנים צינורות?" כמובן שרציתי. "אין בעיה. רואה? ככה שוברים את הקיר, וככה רואים שהפיצוץ לא פה, וככה מחליטים שצריך לשבור את כל החרסינות, וככה עושים כשפטיש ואיזמל לא מספיק חזקים". חשבתי שהוא יקח פטיש יותר גדול, או אולי מקדחה רצינית, אבל במקום הוא תפס אותי (!) החזיק אותי במאוזן מול הקיר (!!) ונענע אותי כך שהמקור שלי יחצוב בחרסינה !!! איזה עלבון! איזו מבוכה!
"מיצ טרטרטרטר מיצמיצ טרטרטרטרטרטרטר מיצ טרטרטרטרטר!" ככה צעקתי עד שפנחס הגיע והציל אותי מידיו של האינסטלטור הזד. אחרי שפנחס הסביר לו שאני לא סתם פינגווין, אלא פינגווין בעל קריירה אקדמאית מפוארת ויכולות ניהול מוכחות חיים התנצל עמוקות. "מיצמיצמיצ!" אמרתי לו בטון נעלב, והפניתי לו בהפגנתיות את הזנב שלי. "לך תבין פינגווינים" הפטיר חיים,הוציא מקדחה גדולה מהתיק והמשיך לעבוד.
ישבתי על המיטה של פנחס ועליזה נעלב עד עמקי נשמתי. מעולם לא התייחסו אלי כך. מדי פעם הגנבתי מבט אל חיים, לראות איך הוא מתקדם עם המקדחה שלו, אבל רוב הזמן בהחלט נעלבתי. כשחיים נאבק בחתיכת בטון עיקשת חשבתי לעצמי "אם אני הייתי קודח בקיר אני כבר מזמן הייתי מטפל בחתיכה הזו". לבסוף הוא סיים עם הקידוחים והבריג את הצינור הרעוע החוצה. הוא נאבק ונאבק עד שהצליח לשחרר את הצינור העקשן. ככל שהזמן עבר הוא נאנח יותר ויותר, ומלמל לעצמו "אוף, כזו עבודה קשה ביום שבת בבוקר, אין לי כח לשטויות האלה".
כשניסה לחבר את הצינור החדש הוא כבר התנשף ונטף זיעה לכל הכיוונים. היה לו מפתח צינורות אחד שמחובר לצינור, אחד שני שמחובר לראשון ועוד גליל מתחת שמחובר למפתח השני ששימש כמנוף, ואף על פי כן הוא לא הצליח לסובב את הצינור כמו שצריך. קמתי מהמיטה, נגעתי לו בעדינות בכתף ואמרתי לו "מיצמיצמיצ". ניגשתי לצינור, אחזתי בו במקורי וסימנתי לחיים "סובב!". הוא תפס אותי ברגליים ומשך, ואכן - הצינור הוברג למקומו תוך שניות מעטות. הידד! סיימנו את התיקון!
עכשיו יש לנו אמבטיה עם סדק עצום בקיר. ביום שני יבוא חיים ויסגור את הסדק. הייתי עושה זאת בעצמי אבל אין לי חרסינות מתאימות. ביום שני כשחיים יגיע, אני כבר אראה לו איך מתקנים סדרים כמו שצריך. אני חושב שאני צריך להוסיף גם את התואר "אינסטלטור" לכרטיס הביקור שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
