בחייאת ראבק

השורות מתקצרות

המילים נמחקות

הדמעות

רק מדביקות את הריסים

כדי שלא אוכל לראות

מה באמת קורה.

הוא לא שלי

וגם לא היה שלי

מישהי אחרת

מלטפת אותו

מרעילה אותי

גומרת לי את השורות.

אני בוכה

אבל אתה לא הולך

אני מדממת

ואתה עוד חותך אותי

אני מתאבלת קוברת אותך

ואתה קם

"אסור להעיר את המתים"

אמרו לי

אבל לא אמרו לי

מה עושים

כשהם קמים מעצמם.

וואי..

אני לא מצליחה להפסיק לבכות

רק המחשבה על זה שצריך להפסיק את הקשר החולני הזה..