חסמתי את דלת
המעלית ברגל כדי להשאיר אותה פתוחה. שכנה פלוס פעוטה פלוס עגלה נכנסו אחרי. אתם
חדשים, שאלה אותי. לא ממש, אמרתי, חצי שנה. אההה, היא ענתה, את אשתו של הרופא. בן
רגע צומצמתי. הפכתי לדמות בסיפור עברי קצר, כזו שלא מקבלת שם אלא כינוי סמיכות. כן,
עניתי. יצאתי מהמעלית, נכנסתי לדירה, סגרתי אחרי את הדלת. כמעט בכיתי מצחוק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: