טוב. אז..

חזרתי לא מזמן מהמחנ"ק (כן, מחנ"ק במאי, עם קצת גשם והרבה רוח והמון קור וגם לא מעט שמש).

חזרתי צרודה ושרופה ויבשה. בעיקר- מרוצה ועייפה.

היה כיף.

הגדוד שהדרכתי הגיע ביום השני של המחנה, וכל שעה איתם הייתה פשוט תענוג.

הספקתי להעביר את כל הפעולות שכתבתי והם היו פשוט מעולים.

ובזמן החופשי הם היו חמודים.

הם אפילו עשו מוראל. אויש, גדוד תקומה P:  (שכבת ה').

חוץ מזה, היה כיף פשוט להיות שם עם כולם.

סוף סוף נכנסנו לשכב"ג באופן רשמי.

כיף. היה א"ש לילה אדיר ואז מן טקס אינדיאני שכזה. גזרתי שיער. קצת. ושמתי באש.

והיי, יצא במקרה ובדיוק באותו הזמן גם אתם עברתם הכרזת שכבה.

אעע אני פשוט לא מאמינה שלא הייתי שם איתכםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!

המחנה הזה הזכיר לי כמה הצופים נתנו לי השנה,

כמה השתניתי בגלל ובזכות הצופים והאנשים שפה.

כמה אני מתגעגעת לצור, וכמה אני אוהבת את שבט גלעד.

כמה הכל שונה, ואת זה שבעצם אולי זה לא רע שזה שונה.

כמה יהיה לי קשה לעזוב, כמה נקשרתי כאן להכל ואיך שפשוט התאהבתי במקום ובאנשים.

אני אוהבת אותכם.

ומתגעגעת.

**תמונות בהמשך**

שכבה בוגרת-גרת    אוו

קצת מפגרת-גרת         אוו

עם החמשושים-שושים    אוו

והשישיסטים-יסטים             אוו

והשביעיסטים-עיסטים              אוו

והשמיניסטים-יסטים                    אוו