מיום שישי לא ראיתי אותה,
שזה אומר- שלושה ימים.
שלושה ימים, שלא הפסקתי לחשוב עליה,
לרצות לדבר איתה, לרצות להיות איתה.
אבל לא עשיתי כלום.
אני במלחמה.
ואני אנצח.
והניצחון יהיה בעוד שלושה שבועות כשאני אראה אותה.
כי כשהיא תחזור בעוד שלושה שבועות, אנלא אמשך אליה.
היא לא תוכל לשחק בי, וגם אולי סופסוף יהיה לה מישהו.
וגם לי תהייה מישהי.
(יש הצעות!?..)
היום, היא התקשרה אליי.
ישנתי, אז התקשרתי אליה כשקמתי.
ודיברנו, והיא כל כך נהנת שם.
אני שמחה שטוב לה. באמת.
והיא אמרה לי:
"את שונאת אותי?.."
אמרתי לה:
"רק ככה אפשר איתך"
היא:
"אני לא מבינה אותך"
אני:
"עזבי.."
היא כל כך אוהבת "לא להבין אותי"
כשתכלס היא כל כך יודעת מה הכוונה שלי.
וזהו,
עכשיו אני בערך כל יום נמצאת עם אנשים שקרובים אליה,
שכשאני מסתכלת עליהם אני ישר רואה אותה.
יהיה קשה לשכוח ככה,
אבל אני אעשה את זה!!
מ ב ט י ח ה!!!!!!!!!!!!
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
