לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011

אתה בא?- אתה ד'בע!


 

רק בחייל האוויר יכולים להוציא את כל צוות המרפאה פעם בחצי שנה לכמה שעות של טיול, ודווקא בכמה השעות האלה עולה מצב הכוננות לספיגת טילים בבסיס.

 

רק בחייל האוויר יכולים לארגן טיול ליער חולדה ולמפעל של במבה.

מנש ואני.


בטרנזיט, אני נוגע בביצים של ליאור.

מכינים אוכל מהביצים של ליאור בטבע.


כולם סועדים.


ליאור: "איליה נותן לחזקוש משהו לבן לפה"

איליה (המפקד שלנו): "ליאור, אני חייב להשיג לך בחורה"

אני: "אולי תביא לו את הבת שלך?"

איליה: "נראה לך?? אני אביא לך כמה כאפות!!!"

אני ומיכל המחופששת.


גברים.


אבל מה גברים!


גברים רצח רבין! (במיוחד אני עם השוקו...)


הרופאים הסטלנים שלנו.


ולדי הסטלן הראשי.
 

***********************

 

ביום חמישי, אחרי שחזרנו מהטיול של במבה (ואם עוד אחד יגיד שאני דומה לתינוק של במבה-דמו בראשו!), הלכתי עם אבא להופעה של מוניקה סקס בהאנגר.

פגשנו במקום את יואל, שהוא צלם צבאי מהבסיס, שבעצם בחיים לא ראיתי אותו ישן, אבל גם לא ראיתי אותו עושה משהו אחר שהוא לא אוכל, שינה או משחק גיטר-הירו, אז נחליק על זה.

כן, ללכת להופעה עם אבא ועם עוד חבר מהבסיס זה מגניב ביותר, וזה היה שווה כל שקל, שעתיים וחצי של הופעה עם מוניקה סקס, ירמי קפלן, שלומי שבן ושלום חנוך. אחח הלך לי הגב!

 

למחרת נסענו כל המשפוחה מצד אמא למלון בטבריה, להעביר שם את השבת בצוותא.

לפני השבת עשינו טיול ג'יפים באזור. כשראינו שהנהג שלנו בן 77 חשבנו שהולך להיות איטי ומשעמם, אבל לאחר שנודע לי שלפני 40 שנה הוא היה טייס הרווארד בבסיס שלי-הבנתי שמצפה לנו לונה פארק. כשטסנו מעל פרות והקקי שלהן נחת לי על הכתף- נוכחתי לדעת שצדקתי.

שלומי ואני במלון.

 

 

____________________________________________________________________________ 

 

 

זה רק אני, או שלכל החיילים המתים מפעם היו כנפ"צ (סיכת כנפי צניחה) ובלורית?

 

***********

 

יושבים בחדר מלא בתמונות של חללים עם כנפ"צ ובלורית.

בגלל מישהו, מעדתי ונתקעתי בתמונה של אחד החללים.

אני: "וואו, כמעט הפלת את ירחמיאל הררי (שם בדוי)!"

נריה: "הוא כבר נפל".

 

____________________________________________________________________________ 

 

 

אתמול ישבתי בחדר הטיפולים חסר מטופלים, והחלטתי לעדכן את החיילים החדשים בבסיס ביצירות המופת שלי.

שלחתי מייל לכמה צעירות וצעירות עם ציור שציירתי לפני זמן רב, של איש מחרבן חתול (עושה קקי, ובמקום קקי יוצא לו חתול...עם קקי...וקצת דם).

חיכיתי לתגובות והן לא איחרו לבוא.

אחת התגובות היתה מהמייל של שקד, הצלמת הצבאית, שהיא, בניגוד ליואל, דווקא מצלמת מדי פעם.

התגובה נפתחה ב"שלום חזי, זה אבי, קצין החינוך..."

 

אבי הוא קצין החינוך של הבסיס.

הוא בנאדם נחמד מאוד, צעיר אך מקריח, נשוי פלוס ילד, בדרגת סרן.

בתפקידו הקודם הוא היה המאבטח הצמוד של הרמטכ"ל, מה שאומר בעצם שבעבר הוא היה אחראי על חייו של הבנאדם הכי חשוב בצבא, והיום הוא אחראי לארגן מסיבות לערסים של הבסיס או לסגור שבתות בתור מפקד טייסת תורן, ולבוא למרפאה עם הבן שלו ולשחק איתנו טאקי (הבן שלו כולו בן 10 וקרע את כל הצוות שלנו!).

רק בחייל האוויר קורים דברים כאלה.

 

המשך המייל היה כזה:

"אתה דפוק! אני מכיר רופא שמטפל בבעיות של אנשים כמוך שההורים שלהם אחים. דבר איתי."

 

שלחתי לו מייל בחזרה:

"היי, מה קורה, מפקד גף חינוך?

אני מכיר רופא שנותן תרופות לבעיות התקרחות בגיל צעיר.

דברי איתי."

 

____________________________________________________________________________ 

 

 

ליאור קיבל בחדר הטיפולים שני חיילים, אח ואחות. הוא העביר איתם צחוקים, התחבב עליהם, וכמובן שנדלק על החיילת.

בערב ישבנו ליד המחשב של מנש והוא חיפש בפייסבוק את הפרופיל של אותה חיילת.

"תגיד, זה בסדר מה שכתבתי לה?", ליאור הראה לי את הודעת בקשת האישור שהוא מתכוון לשלוח.

"שלום, זה ליאור מהמרפאה. לא מצאתי את אח שלך בפייסבוק אז הוספתי אותך :) "

מנש ואני נפלנו על הרצפה ובכינו מרוב צחוק במשך 5 דקות שלמות!

בכל זמן שמנש ואני צחקנו, ליאור עמד ובהה בנו, מבולבל, רואה איך אנחנו נקרעים, נותנים כיפים אחד לשני "הוא פשוט דפוק", ורק אז הוא הסתכל שוב על צג המחשב ושאל "אה, לא טוב?", קרא שוב את ההודעה וקבע "אוי, זה לא טוב".

 

____________________________________________________________________________ 

 

 

רק בחייל האוויר יכולים להקפיץ אותנו עם האמבולנס באמצע הלילה למסלולי הטיסה, וכשאנחנו אוספים את הרופא של ה-669 הוא יהיה זה שיתלונן ויגיד: "מה מקפיצים אותנו באמצע ההדחה של הישרדות?!".

 

____________________________________________________________________________ 

 

 

אנשים שצריך להשתין עליהם:

 

-אנשים שעושים פרסומות לתבשילים מוכנים משקיות (של קנור, אוסם ודומיהם) שרואים שם חייל חוזר מהצבא, אוכל את המרק שאמא הכינה לו ואז מצדיע לה.

צריך לכתוב שם "המציג הינו ג'ובניק".

 

-אנשים שממציאים משחקי קופסא ומייעדים אותם לגילאי 3-99.

למה מה יקרה אם אני בן 100 ובא לי לשחק משחקי רביעיות?? מה אני אחטוף מזה דום לב?!

 

____________________________________________________________________________ 

 

 

ושתי תהיות לסיום:

 

-כמה מצחיק ומבאס יכול להיות משחק כדורסל שנגמר בתוצאה 1-0?

 

-כמה זה מוזר שאני דלוק על משהי בגלל שהיא מנשקת מזוזות?

 

 

***********

 

השבת אני סוגר בפעם האחרונה עם איתמר. המניאק משתחרר אחרי פסח ולא יצא לנו יותר לסגור ביחד.

 

שבת שלום ואחלה חודש שיהיו!

נכתב על ידי , 2/3/2011 21:03  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,334
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)