פורים שמח ומבדח, גבירותיי ורבותיי!
אתם בודאי מכירים את השאלה הידועה "מדוע, מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע?", ובכן, צה"ל מספק מענה לקושיה ארוכת השנים הזאת, וכמו בכל חג, וכמו כל יום הולדת של שמעון פרס, גם את חג הפורים פורסים על גבי שבוע שלם, אם לא שבועיים.
בצבא אין סוכות ושמחת תורה, יש סוכות א' וסוכות ב'.
בצבא אין פסח ושביעי של פסח, יש פסח א' ופסח ב'.
בצבא אין פורים, יש מסיבת פורים בסיסית שבוע לפני פורים, אח"כ עוד מסיבה, אח"כ יום צום שבו כולם באים מחופשים לחדר האוכל ואח"כ חמשוש+יום ראשון של חג פורים, בו משתכרים מחוץ לבסיס (אלה שלא תפסו אותם משתכרים מחוץ לבסיס והכניסו אותם למעצר).
מסכנים החבר'ה מהמעצר. הם היו בטוחים שהם יצליחו לעבוד על הרופא המילואימניק שלנו ביום חמישי, לחרטט קצת סחרחורות, הקאות וחולשה, ולקבל גימלים לשבת. בסופו של דבר הכל עלה בתוהו, רופא המילואים לא היה ביום חמישי (כי בימי צום אין גיוסי מילואים), ובמקומו היה את הרופא הרגיל, שמכיר אותם ויודע שהם במעצר בגלל אלכוהול ואלימות מילולית\פיזית, וכנראה שבפורים הקרוב הם ישבו במעצר בבסיס וישירו "ברוך מרדכי, ארור המן וארור אחושרמוטה דוקטור פרדקין".
ובכן,
התלבטתי והתחבטתי ארוכות למה אתחפש במסיבת הפורים הבסיסית, אבל הדבר הכי טוב שעלה לי זה וומבט מוטס, שזה קצת לא פרקטי.
הלכתי לחפש איזו תחפושת או סתם אביזר מגניב בקניון והופתעתי לראות שכפפה מסריחה עולה 30 שקל, וזה אחרי הנחה. על מה 30 שקל?! זו לא כפפת בייסבול! זו כפפה מסריחה שאני אשים על עצמי ערב אחד בשנה! ואני לא מדבר על ערב טקס פרסי האוסקר, אלא על מסיבת פורים בבסיס צבאי!
ויתרתי על עניין הקנייה והחלטתי פשוט ללקט כל מיני שמונצעס של פורים מארון התחפושות שלנו, אותם הבאתי לבסיס בשקית וחילקתי לכל מי שרצה ולא עלה בידו להביא אביזר פורימי.
אני ידוע בתור אחד שלאורך השנים (מגיל 1) התחפש בצורה גברית ביותר לדמויות כמו שוטר, קאובוי, צב נינג'ה, פאוור-ריינג'ר ופאנקיסט.
ובכל זאת, אחרי שכולם לקחו לי מהאביזרים והשאירו אותי עם כנפיים ורודות, כתר ורוד ושרביט ורוד, לא נותר לי אלא להתחפש לפייה.
כדי לא להראות יותר מדי הומואי, ציירתי לי על הפנים לב וכוכב.
ללא ספק, התחפושת הכי הומואית שהיתה לי אחרי שהתחפשתי ל"פריגת ענבים" (הייתי צריך להתחפש ל"קריסטל ענבים", זה הרבה יותר גברי) בכיתה ה', והדבר הכי הומואי שעשיתי בפורים אחרי ההכתרה של י"ב, שרקדתי לצלילי YMCA בגופיה ורודה מול מאות אנשים (ומצד שני, בשביל לרקוד בתור פייה מול מאות אנשים, שחלקם הם המפקד שלי, המפקד של המפקד שלי (מפקד הטייסת, סגן אלוף) והמפקד של המפקד של המפקד שלי (מפקד הבסיס, תת אלוף) גם צריך ביצים גדולות, או שלא יהיו ביצים בכלל).
תמונות בע"ה בקרוב. סבלנות לא קונים בשום חנות (וגם אם כן, זה בטח לא יעלה לכם 30 שקל אחרי הנחה).
____________________________________________________________________________
~שיחה אמיתית בין נציג של הוט לאבא שלי~
הנציג: "אחרי שהתחברתם אלינו לכבלים, רציתי לדעת אם גם תרצה לקבל את שירות הטלפון והאינטרנט של הוט"
אבא: "אנחנו מחוברים אליכם כבר לטלפון ולאינטרנט"
הנציג: "נו, אז אני שואל אם תרצה לקבל את השירות הזה שלנו, לטלפון ולאינטרנט"
אבא: "אני מסביר לך שכבר יש לנו אינטרנט של הוט וקו טלפון של הוט!"
הנציג: "אבל אתה לא עונה לי על מה שאני שואל אותך! אני שואל אותך אם אתה מעוניין להצטרף לשירות של הוט, וקבל אינטרנט של הוט וקו טלפון של הוט!"
אבא: "אתה יודע מה? לא, אני לא מעוניין!"
הנציג: "אוקיי, אז תגיד שאתה לא מעוניין."
____________________________________________________________________________
הבדלים בין נהגים לחובשים בצבא:
יום שישי, נכנסים ביחד לאפסנאות ומתחילים לעקוץ משם ציוד.
ליאור ואני יוצאים משם עם חבילת עטים, חבילת טושים ומשחה לצחצוח נעליים.
אייל ופבל (שני טוראים, אחד בגלל שהוא צעיר והשני בגלל שהוא היה חצי שנה בכלא) יוצאים משם עם דרגות ועם סכין יפנית.
ואח"כ, כשהנגד מטבח לא מסכים להביא לי מטבוחה לשבת, ואני מתעצבן עליו וזורק עליו חמגשית, הנהגים עוד אומרים שאני מסוכן.
____________________________________________________________________________
לליאור ולי יש קטע חדש, להסתובב בבסיס ולהגיד לאנשים "וואללה, חיים יפים יש לך".
לפעמים הם מתעלמים, לפעמים הם אומרים "תודה" ולפעמים הם תוהים למה אנחנו אומרים שהחיים שלהם יפים. כשזה קורה, תמיד יש לנו תירוץ.
"וואללה, חיים יפים יש לך"- "למה?"- "אתה על אלף!"
"וואללה, חיים יפים יש לך"- "למה?"- "יש לך פטור זקן!"
"וואללה, חיים יפים יש לך"- "למה?"- "קיבלת גימלים, יא מניאק!"
יום אחד אנחנו מסתובבים במטבח, מבשרים לעוברים והשבים שהחיים שלהם יפים. דווקא מגניב לראות אותם שומעים את התירוץ שלנו ולקלוט שהם פתאום מקבלים פרופורציות על ההתמרמרות שלהם מהשירות, ולפתע מבינים שהחיים שלהם סוכרוז.
"וואללה, חיים יפים יש לך!", אמרנו לשי, נגד המטבח.
"לי יש חיים יפים?", הוא ניגב את ידיו בסינור משאריות העוף שהוא טבלן באותו הרגע, "למה החיים שלי יפים?".
ליאור ואני החלפנו מבטים. הבנאדם לפחות בן 25 ועדיין משרת בצבא בתור איש קבע, והעבודה שלו זה להכין אוכל ולפקח על עבודות המטבח. הוא הרגע לש במו ידיו עופות טריים, אותם הוא עתיד להגיש ל-4,000 פיות שרק יקללו אותו על האוכל הגרוע שלו. אז למה החיים שלו יפים בעצם?
"עזוב, חרא חיים יש לך", אמרנו והמשכנו בדרכנו אל הבנאדם הבא.
עברו שבועיים וחלה תפנית בשירות שלו. הוא הפך להיות הרס"ר של הטייסת שלנו.
וואללה, חיים יפים יש לנו!
____________________________________________________________________________
-נרקיס: "הן משחקות אותה תמימות, אבל יש נחשיות מתחת לאוויר!"
-מושיקו: "וואללה, שכבתי במיטה התחלתי לראות סחרחורות!"
-איתמר: "חאלס לנפח דברים! את עושה פיל מעכבר חף מפשע!"
-גולן: "אתה כזה צעיר! כשתשתחרר מטוסים יטוסו בשמיים!"
-ליאור: "היא מעל גיל 18, מותר לאנוס אותה, לא?"
*************
-אני: "מה קניתם לה בסוף לשחרור?"
ספיר: "קנינו לה טלפון לחדר בצורת המבורגר"
אני: "וואו, טלפון לחדר זה כל כך ניינטיז! אולי גם תקנו לה בנדנה, פאוץ' ופוגים!"
-איתמר: "קים, למה את עצבנית?"
ריקי: "אתה יודע, היא קיבלה את הדבר הזה שמקבלים כל חודש ואז נהיים עצבניים"
אני: "משכורת צבאית?"
*************
אם לא תפרוץ מלחמה, אני בבית בעזרת ה' עד יום שלישי.
שיהיה לכולם שבת שלום ואחלה חג שבעולם! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
