איך אני אוהב את פורים, יא נחיל של בעלי זבוב!
ללכת ברחוב עם כנפיים של פייה, לעלות הביתה, לחטוף איזה "פסק זמן" מאחד המשלוחים, לשמוע את אבא אומר לאמא "בפורים אני אוהב אותך" ולעבור לסדר היום.
ואני כל כך שמח שלקחתי יום חופש גם היום, בגלל שאם יש משהו יותר גרוע מהשביזות של הבוקר שבו חוזרים לבסיס, זה השביזות של הערב שלפני היום שבו חוזרים לבסיס. ולכן, אם אני גם חוזר לבסיס וגם סוגר שבת (וגם צריך להתאושש מחמרמורת)-עדיף לקחת עוד יום חופשי, ככה לסתלבט.
ובכן, פורים בפסקאות:
גם המנחה של תחרות התחפושות בבסיס וגם קצין החינוך (אליו אני נוהג לשלוח במייל ציורים לא חינוכיים של איש מחרבן חתול, בנאדם כרות ראש שמשתינים עליו ועוד) שאלו אותי אם ההורים שלי הם קרובי משפחה.
אז למי שתהה- לסבתא מרים (אמא של אמא) יש בת דודה בשם חנה פומרנצ'יק, שהיא אשתו של טוביה פומרנצ'יק, הלא הוא בן דודה של סבתא בתיה (אמא של אבא), מה שאומר בעצם שאמא ואבא חולקים את אותם בני דודים שניים, ומה שאומר בעצם שהבנים של אותם בני דודים שניים שההורים שלי חולקים יכולים להסתכל עליי ועל אחיי בתור בני דודים שלישיים גם מצד האמא וגם מצד האבא.
בקיצור, סמטוחה משפחתית שלמה, וזה מה שיצא בפורים:


*************
קריאת מגילה בבית הכנסת היתה קצת כמו משחק כדורגל בליגה הישראלית.
היו הרבה נפצים, וובוזלות וקריאות "הוא מת! הוא מת!" (זה מה שתולי, שלומי ואני צעקנו בכל "המן"), ובכלל לא היו שערים.
***********
ערב פורים משכר בפלורנטין:
אני: "וואי, יש לנו פיפי!"
קרני: "כן, איפה עושים פיפי באמת?"
נריה: "כאן! החלטתי שכאן עושים פיפי!"
~משתינים~
אני: "וואי, יש לנו קקי!"
~רואים את קרן ונדב (הם זוג)~
אני: "היי! הנה קרן ויונתן (האקס של קרן)!"
נדב: "קוראים לי נדב..."
אני: "כן, אותו דבר..."
~רואים את עוז הספר מהבסיס~
אני: "היי! הנה עוז הספר! מה קורה, עוז הספר? מה אתה מספר? הבנתם? בגלל שהוא ספר! חה חה!"
עוז: "וואי חזקוש, מה אתה עושה פה? תאמין לי, אתה הג'ינג'י הכי משמעותי שהכרתי בחיים שלי!"
~רואה משהי מהבסיס~
אני: "היי! את מהבסיס! אני מכיר אותך! את מהבסיס!"
הבחורה: "היי"
~אני מנסה להיזכר מתי אי פעם דיברתי איתה בבסיס, ונזכר שעשיתי לה את הקטע שאני אוהב לעשות לכל תורניות המטבח:
בעודי יושב ואוכל, אני רואה אותה עוברת בין השולחנות עם מטלית ואני קורא לה. כשהיא מגיעה אני אומר לה: "מלוכלך פה! עשי טובה, תעבירי וויש... אבל זריז, יא מניאקית!".
ההנאות הקטנות של החיים~
~מנסים להשיג לקרני בחורה~
אני (פונה אל בחורה אקראית): "פגשת כבר את קרני?"
הבחורה: "יפה לך ציטוטים מאיך פגשתי את אמא"
אני: "מה פגשת את אמא? לא אמא! קרני! אני שואל אם פגשת את קרני!"
אני: "זו לא אשמתך שהבנות פה סנוביות"
קרני: "כן, אני אומר להן "חג שמח" והן לא שוכבות איתי! מה זו החוצפה הזאת? זה רק בתל אביב ככה!"
אני: "שנה הבאה נחגוג בירושלים"
קרני: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה!"
***************
הבוקר שאחרי:
אני: "למה לא הבאת מגילה?"
נריה: "בטוח יהיו שם מגילות"
תולי: "המגילות האלה מיועדות לנשים בקריאת הנשים"
נריה: "אז מה? זה שאני גבר זה אומר שאני לא יכול לקבל גם?"
תולי: "זה המשפט הכי הומואי שאמרת בחיים שלך!"
***************
אנשים שצריך להשתין עליהם:
-אנשים שרואים חייל בפורים ושואלים אותו "מה, התחפשת לחייל?"
-חיילים שלא התחפשו ואומרים שהם התחפשו לאזרחים.
-סתם אנשים שלא התחפשו ואומרים שהם התחפשו לעצמם\לשוטר סמוי.
-אנשים שבאים אל בנאדם לא מחופש ואומרים לו "מה, התחפשת לקוף? חה! תוריד כבר את המסכה של הקוף! חה חה!"
*******************
דברים ששמים רק במשלוח מנות של השכנים הזקנים: תה קמומיל, חלבה וריבת תותים.
אפרופו תותים,
בשבת אמא הודיעה בסוף הארוחה ש"יש קינוח תותים".
משום מה, לא חשבתי שהיא מתכוונת להגיד שהיא מגישה לנו תותים בתור קינוח, אלא חשבתי שהיא סתם משבחת את הקינוח שלה, יענו, יש קינוח טעים משהו תותים!
דברים ששמים לחבר במשלוח מנות אם אתה רוצה לבאס אותו: רעשן, בקבוק תירוש ובמבה "שאשא".
******************
פינת הביש גדא:
תולי ושלומי יצאו להביא שני משלוחי מנות לשתי משפחות שונות.
כשהם הגיעו לאחת המשפחות, את משלוח המנות של המשפחה השנייה הם השאירו בינתיים למטה, על עציץ בחדר המדרגות.
כשהם חזרו, הם גילו שאיזה כלב חולף השאיר להם "משלוח מנות" טרי משלו בתוך המשלוח שלהם.
*****************
שאלה היפותטית לקהל הקוראים:
אם נניח הייתם עולים בתמימות להביא לבחורה משלוח מנות, והיא היתה מקבלת את פניכם בברכת "ווי, יין!", ושותה בשלוק אחד את בקבוק היין הקטן מהמשלוח, ואז נותנת ביס מהשוקולד ואומרת "בואנה, איך לא חשבתי על זה קודם! צריך לשתות!", ואז מוציאה איזה ליקר מהארון ומוזגת לה כוס עם קוביות קרח מהמקפיא, ואז פותחת שקית אפרופו ומחסלת את כולה, ואז מחסלת את כוס הליקר ומוזגת לה עוד כוס, ואז מתלהבת שוב מ"איך שהיא לא חשבה קודם על העניין של לשתות אלכוהול בפורים", ואז אומרת שבא לה זיתים, ואז שותה את הכוס השנייה ומוזגת את השלישית, ואז אוכלת כמה וופלים ואז יורקת אותם ואומרת שזה לא טעים מתוק עם חריף, ואז שותה את הכוס השלישית, מדליקה מוזיקה, נשכבת על הספה ומתחילה לבכות...
מה-אתם-הייתם-עושים? *פוזת חיים הכט דרמטית עם תנועות ידיים מצחיקות*
ובכן,
אני החבאתי את בקבוק הליקר, הזעקתי חברה טובה שלה, כיביתי את המוזיקה, הבאתי לה כוס מים, חבשתי כובע והתחלתי לעשות לה ג'אגלינג עם תפוזים ולהקריא לה קטעים מהמגילה עד שהחברה הגיעה ומיד ברחתי בצעדים קלילים הביתה.
אני יותר לא נותן משלוח מנות לבחורות!
*****************
~פורים אחה"צ, פוגש את צליל באמצע הרחוב~
אני: "היי צליל, מה את עושה פה?"
צליל: "עזוב, משהו של חנונים"
אני: "נו, מה?"
צליל: "כנס אנימה"
אני: "איזה חננה!!!"
צליל: "ולאן אתה הולך?"
אני: "מסיבת פורים אצל סבתא."
****************
מחר אני חוזר לבסיס וגם סוגר שבת.
עד אז, תמשיכו להיות מחויכים מהחג הזה! 