לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

פז"מ פז"מ



השבוע זרקתי נייר על חברה מהמרפאה. אתם יודעים, סתם בצחוק כזה. זה היה תוך כדי שבאתי לעזור לה לטפל באיזו חיילת ולתת לה ב' (מנוחה ביחידה). ה-ב' הראשון שכתבתי יצא לי לא טוב, אז קימטתי את הדף והשכלתי אותו עליה. היא, בתגובה, צעקה "אוף, חזקוש, אני שונאת אותך!!!" ויצאה מהחדר בעצבים.

צחקתי לעצמי. איזו שחקנית זאתי.

"לך תדבר איתה!", אמרה לי החובשת השנייה שהיתה איתי בחדר.

"מה לדבר איתה?", התפלאתי, "היא סתם צוחקת!"

"אתה בטוח?"

"ברור שאני בטוח! כולה זרקתי עליה נייר, לא ראית איך היא הגיבה בצורה מוגזמת? היא סתם צוחקת."

 

אחרי כמה דקות ראיתי את אותה חובשת הולכת בעצבים ברחבי המרפאה, במבט מושפל, כאילו הרגע חטפה מכות מבעלה המכה.

"שמע", אמרה לי החובשת השנייה, "דבר איתה, היא ממש כועסת"

"אתה רצינית?", שאלתי, "אבל בסך הכל זרקתי עליה נייר!"

"זה לא רק הנייר, יש עוד דברים...דבר איתה"

 

"את כועסת עליי?", שאלתי אותה והיא רק מלמלה "עזוב אותי" במבט מושפל וברחה משם.

"מה את רצינית?!", רדפתי אחריה, "תגידי לי מה עשיתי, שאדע למה את כועסת עליי!"

שום דבר. לא הסכימה לדבר על זה ולא הסכימה להסתכל עליי.

 

רק אחרי שעה היא הסכימה לדבר איתי. מסתבר שכל היום הייתי אליה מגעיל, כי הייתי אחראי משמרת במרפאה והיא ביקשה ממני עזרה בכל מיני עניינים ואני הייתי עסוק והתעלמתי ממנה. ההתפרצות שלה עליי היתה דווקא כשכן באתי לעזור לה, ובגלל נייר שהשלכתי עליה.

 

בחיים, אבל בחיים(!) לא הייתי מנחש שהיא כועסת עליי אפילו קצת אם החובשת השנייה לא היתה מבינה שההתפרצות של הראשונה היא התפרצות אמיתית שהגיעה בעקבות התנהגות קרה שלי במהלך היום, אבל באה דווקא אחרי שעזרתי לה ושזרקתי עליה נייר.

מוסר ההשכל שלי מכל הסיפור: כל הנשים משוגעות!

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

יש הבדל גדול בין טיפשות וטמטום.

בנאדם טיפש זה בנאדם לא חכם. בנאדם קשה קליטה וקשה תפיסה, בנאדם שמנת המשכל שלו נמוכה מהממוצע. בנאדם שתצטרך להסביר לו כמה פעמים עד שהוא יבין. יש לא מעט כאלה.

אבל הרבה יותר מאנשים טיפשים, קיימים בעולם אנשים מטומטמים. בנאדם מטומטם זה לא בנאדם טיפה. בנאדם מטומטם יכול להיות אפילו חכם. אבל עם כל החכמה שלו והשכל הרב שלו-עדיין השכל שלו "מטומטם".

הבנאדם המטומטם יכול לקבל 800 בפסיכומטרי ולהיות ראש מחלקה בסורוקה, אבל הוא לפעמים נוטה לשים בצד את ההיגיון והשכל ולהשתמש הרבה יותר ברגשות, אמוציות, אינטרסים או יצרים.

 

בממשלה יש לנו הרבה אנשים מטומטמים. הצבא, כגוף, הוא גוף מאוד חכם, אבל גם ממש מטומטם.

אם אתם שואלים אותי, רוב הנשים מטומטמות.

גם אני, אגב, די מטומטם.

מה לעשות, החיים טמטמו לי את השכל.

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

גם לכם קורה שאתם מכירים איזה בנאדם ממש מגניב שבא לכם שהוא יהיה חלק מהחבורה שלכם?

שוחט, קרני ואני הולכים בזמן האחרון לאכול הרבה ב"ניו דלי", מסעדה די צעירה בעזריאלי שיש בה בשר ממש ממש משובח במחירים ממש ממש זולים.

חוץ מעניין האוכל, אנחנו גם אוהבים לבוא לשם ולצחוק עם המוכר התימני, בחור מגניב כזה שכמה פעמים היינו מציינים אותו בתור אחד שהיינו רוצים שיצטרף לחבורה שלנו (אבל, כידוע, דברים כאלה נשארים רק במחשבה. אתה לא תבוא לבנאדם ותגיד לו "רוצה להיות בחבורה שלנו?").

 

לא מזמן הלכנו לראות סרט בגבעתיים ופגשנו שם את התימני.

דיברנו איתו כאילו הוא מכר ותיק שלנו, הפעם גם שאלנו לשמו. קוראים לו מור. הוא היה שם עם חברה שלו והם התכוונו ללכת לאותו סרט שאנחנו הלכנו אליו.

מסתבר שהוא גם זוכר אותנו וקורא לנו "VIP". הוא הצביע לי ואמר: "אתה סטייק עוף, נכון?".

 

שבוע לאחר מכן באנו לאכול שוב במסעדה שלנו.

הפעם מור ואנחנו ממש התחברנו. התחלנו לדבר על הסרט שראינו ועוד סרטים אחרים, הוא סיפר לנו איפה הוא משרת ואנחנו סיפרנו לו שקרני בדיוק השתחרר. הוא סיפר לנו שהוא טס עם חברה שלו ליוון בשבוע הבא, והזמין אותנו לצ'יפס על חשבונו לכבוד השחרור של קרני.

עכשיו כל מה שנשאר זה לעשות לו טקס השבעה רשמי והוא חלק מהחבורה. נחכה שיחזור מיוון ונספר לו את הבשורה המשמחת.

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

השבוע ישבתי בקבלה של המרפאה וראיתי חיילת חדשה יפה שבאה להצבה בבסיס. ליאור בדיוק נכנס לקבלה, ואני קראתי לו "ליאור, אתה יודע מה לעשות" וסימנתי לו בחצי ראש שיעיף מבט על החיילת. הוא ענה לי "כן, אני יודע", שלף את הפלאפון ורשם את השם שלה (שהיה רשום על הטופס שהיא הביאה איתה).

מסתבר שהוא הגיע לקבלה במיוחד כי הוא ראה את אותה חיילת ורצה לברר איך קוראים לה.

מסתבר שהוא לא שם לב לזה בעצמו, אלא המפקדת שלנו באה אליו ואמרה לו "ליאורי, יש חיילת שאתה חייב להתחיל איתה בקבלה!" והוא רץ למלא פקודות, בדיוק כמו אייכמן.

מעניין אם החיילת הזאת יודעת איך מפקדת המרפאה ושני הסמלים הבכירים שלה מתנהלים סביבה.

 

_________________________________________________________________________ 

  

 

קו תל אביב-באר שבע:

 

בעיריית תל אביב החליטו לצבוע מעברי חצייה בצבעי הקשת לכבוד אירועי שבוע הגאווה:

 

לאחר מכן, הוחלט שבאותם כבישים, כולם יעצרו באור ירוק.

 

 

 

~עומדים לנסוע לבאר שבע~

תולי: "לא משנה מה קורה, אל תשאלו אנשים בבאר שבע מה השעה"

אני: "למה?"

תולי: "ואם עשיתם את הטעות הזאת, מיד תרימו ידיים וצעקו: לא לא, סליחה, לא התכוונתי...יש לי אישה וילדים!"



*************

 

טוב, צריך להתארגן לנוסע לב"ש.

מזל טוב לבילוש, אחותי, שחגגה יומולדת 11, שזה ללא ספק היומולדת הכי מיותר שיש בכל החיים!

 

 

שבת שלום, חוליגנים!  

נכתב על ידי , 18/5/2012 14:21  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,334
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)