לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

~ערב הושענא רבה~

עמית: "תגיד, מה אתה עושה הערב כדי להיחתם בספר החיים?"

אני: "אז זהו, שיש בעיה..."

********

אני: "האמת היא שאתמול בערב עמית ואני למדנו גמרא בסוכה שלי"

אביה: "וואללה? איזו מסכת למדתם?"

אני: "מסכת סוכה"

אביה: "מה הקשר ללמוד מסכת סוכה בסוכות?"

אני: "אין לי מושג, פשוט ישבתי בסוכה וחשבתי מה כדאי ללמוד, והדבר הראשון שקפץ לי לראש, משום מה, היה מסכת סוכה"

אביה: "משונה...נסתרות דרכי האל..."

~שתיקה של כמה שניות~

אני: "אנחנו יכולים להיות יותר ציניים מזה?"

********

~טלפון מאטיאס~

אני: "אה, יא בינתי?"

אטיאס: "אה, חיז'ו?"

אני: "מה אומר?"

אטיאס: "וואללה, מה מספר?"

אני: "אתה יודע..."

אטיאס: "כן..."

אני: "מה חדש אצלך?"

אטיאס: "וואללה, הכל תותים"

אני: "חופשי"

אטיאס: "חופשי רצח"

אני: "רצח רבין"

אטיאס: "טוב, אחי"

אני: "יאללה אחוני"

אטיאס: "ביי"

אני: "ביי."

***********

SMS משוחט: "אני ואירה נפלנו... כאילו- התארסנו! מזל טוב לנו!"

ועל זה נאמר: "עוד אח אחד ירד אל הקבר..."

***********

כולם נופלים לאט לאט.

אתמול שאבי התחתן. נסעתי לחתונה עם דנה (ההריונית), דפנה (שחזרה מחו"ל) ומיכל (שחזרה מחו"ל עם חבר) ועם החבר האמריקאי של מיכל, שכמעט ולא מדבר עברית.

למרות האנגלית הסופר עילגת שלי, התעקשתי לנסות לדבר איתו בשפת עם לועז והפגנתי מבטא ואוצר מילים של צ'יוואווה.

אני: "בואנה, עשינו פה סיבוב של החיים"

דפנה: "עכשיו תגיד את זה באנגלית"

אני: "ווי מייק סירקל אוף דה לייף!"

~דפנה מנסה לכוון נסיעה באנגלית~

דפנה: "דרייב סטרייט סטרייט...אה לוט אוף סטרייט!"

אני: "נוט לייק מצעד הגאווה."

מאוחר יותר, בחתונה עצמה, מצאתי את עצמי לבד עם אבי. לא היה לי מושג איפה כולם ולאן הולכים ומה אומרים לו, אבל זרמתי.

אני: "לץ גוו טו סיט"

אבי: "מייבי ווי קן גו טו דה בר טו דרינק"

אני: "גוד איידייה, פרנדוו!"

הגענו לבר. בגלל שהמח שלי היה עסוק מדי בלתרגם את המשפטים שאני רוצה להגיד לאנגלית, מצאתי את עצמי מדבר עם הברמנית גם כן באנגלית, שזה דבר נורמלי אם אתה אמריקאי או אם היא אמריקאית, אבל זה לא כל כך נורמלי אם היא ישראלית ואתה אומר לה במבטא הכי ישראלי ועילג בארץ: "גיב מי פליז וואן סקוץ' אנד קוק פור הים (מצביע על אבי) אנד וואן סקוץ' קלין פור מי."

************

מסתבר שמנהל האירוע היה בחור ששירת איתי בבסיס והייתי מקמבן לו הרבה גימלים, ואחת המלצריות (שהיא במקרה גם הבת של הבעלים של האולם) משרתת איתי בבסיס וסוגרת איתי הרבה שבתות.

היה כיף לקרוא להם לשולחן שלי ובתנועת אצבע מזלזלת להגיד להם: "שומע\ת? מלוכלך פה, תעביר\י וויש!"

***********

ופרס הבחורה החכמה לחודש תשרי תשע"ג מגיע ל:

וזה בלי קשר לזה שהיא צעירה מתה.

**********

כחלק מפרויקט "דברים שאני צריך להספיק בשבוע-שבוע שלי עד שאני משתחרר" החלטתי שהגיע הזמן לעשות שיפוץ יסודי בחדר שלי.

כל חיי, החדר שלי היה בעצם החדר שלי ושל שמוליק (אחי הגדול) ושל יוסי (אחי הקטן ממני בשנה).

מאז ששמוליק התחתן בעצם אף אחד לא ממש גר בחדר, כי אני כבר הייתי לקראת גיוס ויוסי היה לקראת התחלת הלימודים בישיבה. יוצא שרוב הזמן החדר שלנו היה נטוש.

לקראת השיפוץ, החלטתי שהגיע הזמן לעשות סדר יסודי שלא עשינו כמוהו לפחות 3 שנים.

אני: "והפעם זורקים דברים"

יוסי: "מה זאת אומרת?"

אני: "זאת אומרת שאם אתה מוצא במקרה איזה קולב, אתה לא תולה אותו בארון, אתה זורק אותו לפח!"

יוסי (מופתע): "מה? לא!!! אנחנו לא יכולים לזרוק קולבים!"

אני (נחוש): "כן! הגיע הזמן שניפטר מהדברים האלה שאין בהם שימוש!"

יוסי: "הקולבים הרבה נמצאים פה יותר זמן מאיתנו... אנחנו לא יכולים סתם לזרוק אותם!"

אני: "אנחנו יכולים ואנחנו נעשה את זה!"

אני לא יכול להגיד שהשלמנו לגמרי את המלאכה, אבל בואו נגיד שהגעתי לתוצאות הבאות:

-הצלחתי לצמצם את החפצים בחדר ולנצל את החלל ברמה כזאת שפרקתי פיזית ארון שלם ודחפתי אותו מתחת לשולחן.

-מצאתי דיסקים צרובים עם שירים של קרם ברולה, שירלי לילו ואופוריה (נכון שבחיים לא שמעתם עליהם?)

-מצאתי חפצים שאין להם שם ואין להם שימוש ולא ברור מי ייצר אותם ומה הוא רצה לעשות בזה.

-מצאתי מיקרוסקופ! באמת, היה לי מיקרוסקופ.

אני: "אמא, איפה אני שם כיפות שאני מוצא?"

אמא: "יש תא של כיפות, למי שצריך"

אני: "ומה אני עושה עם כל הקלמרים האלה שמצאתי זרוקים?"

אמא: "ניתן לבלהה למיין מה היא צריכה ומה לא"

אני: "ומה אני עושה עם... מיקרוסקופ?"

לעזאזל, איפה אני שם את המיקרוסקופ?!?! מישהו צריך מיקרוסקופ?

************

אז מזל טוב ל...

שוחט ואירה לאירוסין!

שוקי, ליאור, נעם ומעיין ליום הולדתם!

ועכשיו ברצינות

אחרי החגים שמח, שודים ושברים!