ביום ראשון בבוקר הלכתי עם שוחט לסידורים אחרונים לפני החתונה שלו ושל
אירה.
הגענו לאיזה חנות פרחים ברמת גן שאירה תיאמה איתם מראש לגבי זר הכלה
והקישוטים לרכב. אף אחד לא היה בפנים, אבל מחוץ לחנות עמדה ג'ינג'ית רוסיה ועישנה
סיגריה.
"אני אסף מאסף ואירה", שוחט אמר לה, "בקשר לזר כלה
והקישוטים לרכב"
"אהה נכון!", הרוסיה אמרה והפנים שלה כמעט החליפו צבעים,
"אוי ואבוי! אוי ואבוי! אוי ואבוי!"
יש מעט מאוד דברים שאתה רוצה לשמוע אצל נותני השירות שלך כמה שעות
לפני החופה. "אוי ואבוי! אוי ואבוי! אוי ואבוי!" זה ממש לא אחד מהם.
תוך כמה דקות הגיעה המנהלת של החנות, גם היא רוסיה, ושתיהן ביחד
התחילו לתקתק את כל מה שצריך לזר ולאוטו, כשאני ושוחט מקווים שזה לא יצא חאפרי כמו
ההתנהלות שלהן.
אני: "תאמין לי, אין אמונה ברוסיות"
~שוחט דופק בי מבט~ ~אני נזכר שעוד כמה שעות הוא מתחתן עם רוסיה~
כשחזרנו מחנות הפרחים, פתאום קלטתי ששוחט ואני זוג גברים, יושבים
באוטו מקושט, אני מחזיק זר פרחים וברקע מתנגן שיר של עברי לידר, והבנתי שיותר גיי
מזה עוד לא היה לי, וספק אם יהיה לי.
***************
שוחט ואירה סינג'רו אותי שאהיה איש הקשר שלהם עם מנהל האירוע. אתם
יודעים, החבר שמגיע לפני כולם ועוזר לארגן כיסאות אם חסר למישהו וכו'.
כשאטיאס הגיע ישר מהצבא, אחר 3 שבועות שלא ראה את הבית, ישר הצגתי
אותו בפני מנהל האירוע- "תכיר גבי, זה אטיאס, הוא יהיה איש הקשר שלך מעכשיו,
אתה יכול לסמוך עליו, הוא מצטיין קורס חובלים".
גבי היה מבסוט על העניין. אטיאס פחות.
בהמשך, התברר לי שאני מסונג'ר להיות גם העד בחופה. הפעם לא הייתי יכול
להפיל את זה בחזרה על אטיאס, מהסיבה הפשוטה שהוא היה העד השני. אז הלכנו על זה
(למרות ששתיתי לפני זה קצת ויסקי, אני עדיין יודע לזהות טבעות וכתובה שאני רואה
כאלה. מה שמזכיר לי בדיחה. יודעים איך מזהים הומו נשוי? על פי הטבעת!).
***************
אחרי החופה היה אוכל, ולאחר מכן הציגו את הסרטון שהכנו לכבודם:
https://www.facebook.com/photo.php?v=10151585259443934
*****************
אחר כך קרו עוד דברים. כאילו, אני חושב, ככה התמונות מספרות לפחות.
מזל טוב, קופים!
_________________________________________________________________________
אנשים שצריך להשתין עליהם:
-חבר'ה שהתראו אחרי הרבה זמן, ומעלים לפייסבוק תמונה מהמפגש שלהם תחת
הכותרת "האיחוד המרגש" כאילו הם מינימום כוורת בפארק.
הדרן! הדרן!
-הראל מויאל, בגלל השורה הזאת מהשיר שלו: "זה אמצע הלילה ואולי
כבר מאוחר, את לא מתקשרת אז אולי אבוא מחר".
מה נסגר איתך, בנאדם? תהיה קצת החלטי! זו לא איזו חלטורה מזרחית של
גיספן, אתה אומן רציני שכותב שיר רציני, אתה לא יכול לשלוח אותו ככה לרדיו בלי
לשכתב. תחליט, אמצע הלילה זה מאוחר או לא מאוחר? אם היא לא מתקשרת אז אתה תבוא מחר
או לא תבוא מחר?
-מי שהמציא את המשתנות עם עינית הלייזר.
מה רע במשתנה הישנה והטובה עם הלחצן? למה הכל צריך להיות כל כך
מתוחכם? אני יודע, זה הרבה יותר היגייני שאתה לא צריך לגעת במשהו שעוד מאתיים
אנשים נגעו בו באותו יום רגע אחרי שהחזיקו את הבולבול שלהם, אבל ההיגיינה הזאת לא
עוזרת לי כשהעינית מקולקלת. מכירים את המשתנות האלה שמורידות עליך את המים עוד
לפני שהספקת לשלוף את החבר? זה כאילו המשתנה אומרת לך "הלו, חביבי, תחשוב
פעמיים לפני שאתה שולף אותו, גם אני יודעת לשלוף!"
_________________________________________________________________________
סטטוסים ששווים לתחת:
_________________________________________________________________________
ולסיום, סטטוס שמתאים גם לחתונה וגם ליום ירושלים בעל"ט.
המשך שבוע נעים, חומוסי משמחים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
