חלמתי בלילה שגיליתי מאגר של מיץ ינשופים. מאוד רציתי לשתות את זה עם
אלכוהול, אז באתי לחבורת ערסים שישבו עם בקבוקי וודקה והצעתי להם לערבב ביחד איתי
את הוודקה ומיץ הינשופים, בטענה שמיץ ינשופים גורם לכך שגם אם ערבבת אותו עם
אלכוהול, אתה תצא נקי בבדיקת ינשוף.
ואז מירי רגב תפסה אותנו שותים את זה ביחד.
ואז התעוררתי, והרבצתי לעצמי קצת...
והנה משהו לא פחות הזוי שקרה לי השבוע, אבל הפעם במציאות:
נסענו כל המשפחה ליום כיף בצפון, באזור נהר הירדן. טיילנו קצת, נכנסנו
למים, וחתמנו את היום בשייט קייאקים.
תוך כדי השייט, הייתי חייב ממש להשתין. באותו הרגע שלפתי את מה-שמו,
ותוך כדי שאני יושב על קודקוד הקייאק ומשיט אותו, השתנתי בקשת. זו ללא ספק היתה
אחת ההשתנות הכי מגניבות שהיו לי בחיים.
ואז יוסי ותולי, שישבו איתי בקייאק, קלטו מה אני עושה, נתנו לי דחיפה
קלה, בדיוק כשעברנו ליד עץ, ואני עפתי ככה, תוך כדי ההשתנה, נתקעתי על ענף העץ
והקייאק המשיך לשוט.
מצאתי את עצמי תלוי על ענף מעל פני המים, החנות פתוחה והזבן בחוץ.
קייאק של כמה בנות דוסיות נחלצו לעזרתי, אבל אני שילבתי רגליים כדי
להסתיר את החבריקו ואמרתי להן "זה בסדר, טוב לי ככה".
יוסי ותולי חזרו לחלץ אותי. אני סיימתי את ההשתנה במים, עליתי לקייאק,
ברכתי "אשר יצר", והמשכנו לשוט לחוף מבטחים.
באותו טיול, אגב, מרחתי את עצמי בקרם הגנה, ופתאום קלטתי שלקרם אין ריח
מסריח של אשכנזים כמו בד"כ. נהפוך הוא! היה לו אפילו ריח טוב. זה ממש הפתיע
אותי. הסתכלתי על האריזה וקלטתי שהקרם הוא "בניחוח מלון מרענן".
גאוני! גאוני! גאוני! איך לא חשבו על זה קודם! קרם הגנה עם ריח טוב! מהיום
ג'ינג'ים מסריחים בגשם ומריחים טוב בשמש.
מצחיק שכשמשקה או מאכל מעלים ריח מסריח, זה גורם לך לחשוב שהם כנראה
מקולקלים, אבל כשקרם ההגנה הריח טוב מדי, חשבתי עליו את אותו הדבר.
_________________________________________________________________________
פינת ה-SMSים:
-"חחחחח איזה גבר ליאור שסיפר לך ואיזה גבר אתה שאכפת לך כל
כך!" (אלמוג, קיבל ממני ציון לשבח על כך שעה קקי על גג המרפאה).
-"קראנו עכשיו במגילת איכה על ההורים שבישלו ילדיהם, לא עלינו.
שום דבר לא השתנה." (יעקב, במחאה על שכחת הילדים ברכבים).
-"וואי וואי וואיוואי וואי וואי, וואי וואי וואיוואי וואי
וואי!" (ליאור...).
-"או או אואו או או, או או אואו או או!" (ליאור...).
-"אה וואלה...
פאדיחה..." (ליאור, אחרי ששאל אותי למה אחת מהחברות שלי בפייסבוק לא אישרה אותה
ועניתי לו "כי היא קוראת את הבלוג ויודעת שאתה סוטה, חרמן ופדופיל").
-"בחיים לא יצא לי קקיי כזה סטלן" (מנש, בסטלת קקי).
-"בת **** שתזמין אותנו" (מנש, בסטלה רעה מזה שלא הוזמנו
לחתונה).
-"אני מה זה
כועס עליך עכשיו... וואלה חברים שלי מאכזבים אותי בזמן האחרון... גם לימוי לא צילם
לי רגליים אחד אפילו שהתחננתי אליו... ביוון כאילו... רציתי רגליים יווניות"
(מנש, רוצה שנצלם לו רגליים).
-"עכברטוסט"
(ניצן).
-"פלחי בוקר
של טוסיק רענן" (ניצן).
-"אפשר להתחיל
עם בנות כאלה אם יש לך מינימום שתי כיפות או שיש מצב אחר?" (ניצן, מעוניין להתחיל
עם דוסיות).
-"אני שמח שהצלחתי לקרוא את הדמיונות שלך (אם כי זה קצת
מפחיד)" (שניר, יוצא תימן).
-"אם אתה מאלה שנשארו בארץ, מה אתה אומר על שבת אצלי?" (מתן
חזר מברצלונה והתחיל להשתעמם).
-"אני כבר ברחוב שלהם, אחרון שמגיע ביצה סרוחה" (קרני מאתגר
אותי).
-"בואנה אתם מפסידים, יש ערב שירה עם שרהלה שרון!" (מיכל
מבאסת לנו את היציאה).
_________________________________________________________________________
רגעי הארה:
הרגע בו הבנתי שליאור ממש ממש קמצן:
צהריים. תל אביב. שרב מטורף בחוץ. דפיקה בדלת.
אני פותח את הדלת ורואה את ליאור, רטוב כולו. מסתבר שהוא הלך ברגל שעה
וחצי מצפון תל אביב אל ביתי הקט.
"כל הדרך הייתי עם חיוך מאוזן לאוזן בגלל 6 השקלים
שחסכתי!", הוא אמר והתקרב אל המזגן. "אתה רואה שהחולצה שלי רטובה? זה לא
מים... כאילו, זה 80 אחוז מים ו-20 אחוז מלחים... ומאה אחוז חיסכון!"
הרגע בו הבנתי שליאור לא טוב בהערכות:
ליאור: "אני לא מאמין שבשביל לשבת למשא ומתן אנחנו משחררים אלף מחבלים"
אני: "מה פתאום אלף מחבלים?! משחררים מאה!"
ליאור: "וואללה? אתה בטוח שזה לא אלף?"
אני: "מה פתאום אלף?! מה נראה לך, שאבו-מאזן זה גלעד
שליט?!"
_________________________________________________________________________
שבת שלום, מיצי ינשופים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
