קקי.
לא רק שזו מילה מצחיקה, זה גם שתמיד כיף לצחוק עליו.
לא רק שזה נושא שתמיד כיף לצחוק עליו, זה גם נושא שאין סוף לבדיחות
שאפשר להביא עליו ואין סוף לסיטואציות שבהם אפשר להכניס איזשהו חידוד לשוני הקשור
בנושא.
כבר קראו לי "המוצארט של בדיחות השירותים" וכבר שנים שאני
כותב על הנושא בבלוג הנ"ל שגם בשמו- "לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם
ביום", יש גללים בגו.
אבל הפעם החלטתי לעשות מעשה!
בעזרתה של ליאור, חברתי לספסל הלימודים, פתחנו את הקבוצה הבאה:
https://www.facebook.com/kakiout
משחקים בקקי!
על קצה המזלג:
בתור קוראים ותיקים יותר ופחות בבלוג שלי, אפשר להגיד שאתם כבר שייכים
לקהילת הקקי בארץ ישראל, ומן הראוי שתצטרפו גם אתם אל הקבוצה.
פוסטים ויראליים,
אנלאיים ופקו-אוראליים. בואו להוציא את הכל החוצה!
_________________________________________________________________________
מסתבר שביבי עבר ניתוח לבקע בטבור. זה מה שקורה כשקופצים יותר מדי מעל
הפופיק.
בהתחלה זה לא היה פשוט לגרום לראש הממשלה להסכים לניתוח.
המנתח הבכיר: "אדוני ראש הממשלה, אתה חולה. אנחנו נאלץ לנתח
אותך."
ביבי: "החלק הראשון- לא נכון. החלק השני- לא יהיה!"
לבסוף ביבי הסכים לעבור את הניתוח. כדי להשיג הרדמה מלאה, המנתחים לא
השתמשו בחומרי הרדמה כללית, אלא ביקשו מראש הממשלה לספור מנדטים צונחים.
_________________________________________________________________________
כוורת בפארק:
הלכתי עם אבא ברגל ישר מהלימודים. בסיכום הכולל, עמדתי על הרגליים
במשך 4 וחצי שעות רצוף ואפילו לא שמתי לב מרוב שהיה מדהים.
היה היסטורי והיסטרי! שווה כל שקל, שווה כל דקה, שווה כל מטר של הליכה
וכל מיליגרם זיעה שנשפכה.
-"שמעת שהחודש כוורת בפארק?" –"לא, אבל שמעתי שהמלך
בשדה!"
________________________________________________________________________________________________________
פינת הביש-גדא:
-כבר שנים שאבא תקוע בעבודה שלו כגבר היחיד בצוות של בנות פקאצות
ששומעות רק מוזיקה מזרחית.
שנים על גבי שנים שהוא סוחב את המטען הזה, ומקווה שמתישהו יגיע גבר
נורמלי שהוא יוכל להתחבר אליו.
השבוע, סוף כל סוף, הגיע אליהם גבר לצוות. רק שהוא... איך לאומר...
טיפ-טיפה... אמממ....
אבא: "בוא נגיד שבתעודת הזהות שלו כתוב "זכר", ובזה זה
מסתכם."
_________________________________________________________________________
אני: "לא נורא, לא בוכים על חלב שנשפך"
קרני: "אלא אם כן ממש ממש רצית קפה, ולא נשאר לך חלב"
אני: "או שזה חלב רותח, והוא נשפך עליך"
ליאור: "אני לא מאמין שמשחררים סתם ככה אלף מחבלים"
אני: "משחררים מאה מחבלים"
ליאור: "בדוק? זה לא אלף?"
אני: "מה פתאום! מה נראה לך שאבו-מאזן זה גלעד שליט?!"
~אנשים מתעצבנים
על התור הארוך לקייאקים~
אני: "כולם
להירגע! כולנו באותה סירה!"
שלומית: "אני לא בטוחה שהבנתי את החישובים, אבל העיקר שבסוף זה
משתלם לך מבחינה כלכלית"
אני: "ברור! עם כל החישובים הכלכליים האלה הייתי יכול להיות שר
האוצר. אני גם טוב בכתיבת פוסטים ואין לי תואר, זה בדיוק התנאים הדרושים."
*************
ועכשיו ברצינות
שבוע טוב, שנאוצרים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
