אתמול, אחרי הרבה טרטורים ובירוקרטיות של מס הכנסה (חלאות, קשה להם
לראות ג'ינג'י מצליח!), קיבלתי סוף כל סוף את המשכורת שלי מעבודות הפרילאנס שלי
מול אחד ממשרדי הפרסום הגדולים בארץ.
עבדתי איתם מספר ימים, התנסות בשבילי וסגירת פינות בשבילם. הייתי אמור
לקבל על 1,250 ₪ על עבודת הקודש שלי, אך כשפתחתי את המעטפה הופתעתי לגלות שקיבלתי
צ'ק על סך 6,744 שקלים ו-7 אגורות!
היצר הטוב אמר לי להתקשר אליהם להגיד שנפלה טעות, היצר הרע אמר לי
להשתין בתיבת הדואר של השכן המטונף מקומה 4 שעושה שיפוצים ומעיר אותי ב-8 לפנות
בוקר בלי בושה.
החלטתי להיות איש חסד הגון והתקשרתי אל שלוחת הכספים של החברה.
"מה, הצ'ק לא הגיע אליך?", שאלה אותי אחראית הכספים שכבר
זיהתה את הקול שלי.
"הגיע, באבו-אבוה הגיע!", עניתי לה, "קיבלתי יותר מפי
4 מהסכום שהייתי אמור לקבל... 6,744.7, אין לי מושג איך הגעתם אל הסכום הזה!"
"אבל זה מה שהיה כתוב בתלוש שלך!", היא הצטדקה, "שנייה
תן לי לבדוק".
"אין לי בעיה לקחת את הסכום הזה כמובן, אמרתי לה, "אבל כדאי
שתבדקי את העניין".
הבחורה הלכה להביא את התלוש וחזרה אל השיחה.
"הנה, זה באמת הסכום שכתוב פה!", היא הצטדקה בנחישות,
"כתוב: שש שבע ארבע ארבע.... אוי... אהההה", לפתע הקול שלה נשמע קצת
מהוסס.
"אוי ואבוי, בדוק יפטרו אותי על זה", היא גמגמה, "המספר
הזה הוא בכלל המיקוד שלך!"
באותו הרגע התאפקתי לא להיקרע לה מצחוק בתוך השפופרת בערך כמו שהיא
התאפקה לא לדפוק את הראש בקיר משל היתה השיפוצניקים של השכן המטונף מקומה 4.
אני מסתכל עליה, אשת כספים סחית ומחושבת וחושב על כך שאם היא הצליחה
לעשות כזו טעות מטומטמת, מעניין מה הטעויות שעושה איש הכספים של המכללה שלי, אחד
האנשים הכי מסטולים שאני מכיר. בטח הוא משלם למרצים את מספר תעודת הזהות שלהם.
מה שהכי מצחיק זה שהיה לה מספיק שיקול דעת בשביל לשים נקודה לפני
הספרה האחרונה, אחרת הסכום המתקבל היה 64,774 ₪ ואז היצר הרע היה גובר עליי וכנראה
שהייתי מפקיד את הצ'ק... ומשתין לשכן המטונף מקומה 4 על הפנים.
__________________________________________________________________________
שלשום התקיימה תערוכת הסיום של הלימודים שלי.
כידוע, לפני שנה התחלתי לימודי קופירייטינג ב-ACC ע"ש תרצה גרנות בתל
אביב. בחודשיים האחרונים עמלנו על תערוכת הסיום בשיתוף עם עמותת "אור
ירוק". לכבוד התערוכה, כל אחד מהסטודנטים התבקש להכין שתי עבודות בנושא
בטיחות בדרכים, אבל מאחר ואנחנו קורס מגניב, החלטנו שאנחנו לא מסתפקים רק בעבודות
הללו ועושים עוד דברים מגניבים ומיוחדים.
אז אחרי קמפיין מס' הרישוי (ראו בפוסט הקודם) שהיווה תקדים לאירוע,
ארגנו לכבוד האירוע עצמו גם כמה סטיקרים נחמדים שחולקו במקום התערוכה:
הבאנו כמה חומרי יצירה, בעזרתם הדבקנו על הרצפה "מעבר
חצייה" בין היציאה מהמעלית לבין הכניסה לבניין. בחדר בו הוצגו העבודות, יצרנו
אוטוסטרדה שלמה על הרצפה, כולל פסים האטה, שוליים, כיכר, תמרורים אמתיים ורמזור
מזויף.
בחדר שליד, לקחנו הרבה מאוד עבודות שעשינו במהלך החודשיים האחרונים
ופסלו לנו, בגלל שהיו פרובוקטיביות מדי (זקנה זרוקה על הכביש שעל הזרוע שלה יש מס'
רישוי וכתוב "עצרו את ההרג ההמוני של הכבישים"), מטומטמות מדי
("צה"ל חזק? משאית שנכנסת בך ב-110 קמ"ש- זה חזק!"), או סתם
לא מצחיקות ("משרד התחבו-רע!"), הדפסנו אותן וזרקנו על הרצפה.
בכניסה לחדר הצבנו שלט "נפלו בעריכה".
היה מצחיק לראות איך המבקרים שראו את הגלריה עם העבודות המכובדות,
נכנסים מתוך סקרנות לחדר השני ורואים על הרצפה הרבה עבודות מוזרות ומתלהבים מכמה
שהן מטומטמות או מכמה שהן מפוספסות. אפילו הדובר של "אור ירוק" אמר שהוא
בכיף יעלה לעמוד הפייסבוק שלהם חלק מהשטויות האלה.
באזור הכיבוד, ממש מעל שולחן האלכוהול, תלינו שלט שעליו כתוב "אם
שותים לא נוהגים", שאגב, זה משפט שהמציאה תרצה גרנות ז"ל, מקימת המכללה.
מתחת למשפט עשינו טבלת שתייה. כוס אחת= אוטובוס. שתי כוסות= מונית. 3 כוסות= יש פה
פופים.
בחדר התערוכה, ליד העבודות, תלינו את אותו שלט עם מס' הרישוי של תאריך
התערוכה שהצטלמנו איתו לפרומואים של האירוע. הוא נתלה בחוטי ניילון מהתקרה לפני
הקיר, כך שאנשים יוכלו להצטלם איתו כמו מסדר חשודים.
חוץ מענייני הפקת האירוע, גם ארגנו כמה מתנות יצירתיות לחברי הכיתה
ואנשי הצוות של המכללה.
המתנה למכללה היתה "בית קברות לרעיונות", פח שעיצבנו בצורת
קבר, כולל קורי עכביש ויד מדממת היוצאת מלפני המצבה.
המתנה לכולם היתה חולצות עם הכיתוב "בואו נעשה חולצה ונכתוב עליה
משהו מצחיק".
תודו שאנחנו הכי מגניבים בארץ!
אז התערוכה התנהלה בצורה מושלמת. שתיתי הרבה והייתי מסטול יותר מדי. הגיעו
הרבה משפחה וחברים, גם כאלה שלא ציפיתי וממש שמחתי שהגיעו.
את העבודה שלי אני לא יכול להעלות פה כי יש בעיה עם הקובץ, ובצילום זה
לא נראה טוב, אבל תתמודדו.
בסופו של דבר קיבלנו תעודות גמר ואני קיבלתי מצטיין. הללויה!
____________________________________________________________________
נריה והדסה עברו לגור בשערי תקווה. במוצ"ש נסענו לראות את הדירה
החדשה והנחמדת. נריה התלהב שיש להם "עליית גג", שהיא לא באמת עלייה עם
מדרגות, אלא סתם פתח מוזר בתקרה שדרכו אפשר להזדחל אל תוך חלקים מוסתרים של הגג.
קרני אמר שזה יהיה מאוד יעיל אם תהיה שואה.
לאחר מכן, יצאנו אל השטח שבו הם עתידים לבנות את ביתם וחנכנו יחדיו את
השטח.
מזל טוב!
__________________________________________________________________________
אני: "ריטה אמרה שהאחים גת לא יגיעו לגמר ובסוף הם כן
הגיעו"
אבא: "שתאכל את השטריימל!"
אטיאס: "בסוף הם העידו נגדו במצ"ח"
אני: "העידו נגדו במצח נחושה."
כריסמס שמח לכל הנוצרים! תחגגו ותאכלו הרבה כדי שנוכל אחר כך להשתמש
בדם שלכם למצות שלנו בפסח. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
