הוא צץ פתאום היום,משום מקום... הופתעתי כשהוא התקשר. הפנטזיה הבלתי ממומשת מגיל 16 וחצי.
והוא, כבר ילד גדול, עם אישה, נזכר בי היום.
"אני יכול להזמין אותך ללאנצ'?" אפשר גם אפשר עניתי.
ישבתי באוטו עם אחי, ופתאום ברמזור ראיתי אותו. איזה מין גורל זה?
התקשרתי אליו לשאול אותו מה הוא עושה כאן??
אז הוא ענה שהיו לו כמה סידורים. "את יורדת שנראה אותך?" הוא שאל. "בטח", עניתי.. "תן לי רק 5 דקות".
ירדתי למטה, הוא כל כך יפה. מקרוב. פעם אחרונה שראיתי אותו הייתה על הבמה. וזה גם היה מרחוק.
ישבנו באוטו שלו, פלירטטנו, היה כל כך כיף.
נפרדנו לשלום, ועליתי בחזרה הביתה.
אחרי חצי שעה שיחת טלפון, זה הוא.
"מה עם הארוחת צהריים שדיברנו עלייה?" הוא שאל אותי. "קדימה, בוא נלך על זה", אמרתי לו.
אז הוא הזמין אותי לארוחת צהריים, והפעם גם לא חשש לגעת בי.
כל כך מוזר שמישהו אחר נוגע בי פתאום, אבל נעים. כי זה הוא.
לא הארכנו את הפגישה, כי הייתי חייבת לחזור, היה לי תור לרופא, ועוד מליון ואחד סידורים.
אבל נראה לי שדברים פתאום מתחילים להסתדר, מהר הרבה יותר ממה שחשבתי.
ואני מרגישה מצוין, אפילו הרופא אמר שהבדיקות מעולות.
ואני נראית מצוין, כולם שואלים אותי מאיפה המכנסיים המגניבים שאני לובשת ושואלים אותי אם בא לי לתת להם את הגוף שלי. ממממ...
וחוץ מזה שאמא הזמינה אותי לבית קפה היום,
ובלי קשר קניתי גם מגפיים בהמון המון המון המון כסף, והן שקסיות, כמעט כמוני :)
וגםםםםם, יש לי זוג כרטיסים להקרנת בכורה של הסרט "בנעלייה" ביום שישי הקרוב בדיזינגוף סנטר. אני שווה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
