דברים שרואים משם לא רואים מכאן....

אנחנו עומדים בצומת. כל אחד מאיתנו עומד בקצה אחר. ואין שום סיכוי שנפגש בדרך, שנתראה אי שם.. מתישהו.

אף פעם לא פחדתי ככה מסוף של משהו.

אף פעם לא היה אכפת לי ,כשידעתי שהדרכים שלי נפרדות מאנשים.

ופתאום? הופ. סוף השנת שירות... חלק בנחל, חלק לא בנחל, חלק לא יודעם מה עם עצמם.

אבל מה שבטוח, אנחנו לא ממשיכים ביחד.

אני אתגעגע כל כך אליהם....

ועכשיו. תהייה :

אנ'לא מבינה למה בני זוג מדברים כל שנייה בפלאפון, על מה יש להם כל כך הרבה לדבר??וכמה אפשר? האוזן שלי מתחממת אחרי עשר דקות. ראבק!

אנשים מוזרים...או שפשוט אני לא טיפוס של זוגיות?!