יומני כוכבים

ללא מילים.

גם אם יש מילים - הנייר [והבלוג] בקושי סובלים אותן..

http://www.zidanesfoul.com

קישור באדיבות Ynet

ואם בכל זאת לא ראיתם כלום, נסו להעתיק ולהדביק את אחד משני הקישורים שלהלן:

mms://mz12.mediazone.co.il/mediazone/34/2769.wmv
mms://mz11.mediazone.co.il/mediazone/34/2769.wmv

דברים באופן כללי,

דברים קשים ומדויקים,

דברים מאכזבים,

דברים אמיתיים.

שלחה אותי בסדר.

אני קורא את העדות תוך כדי הקשבה לקונצ'רטו לצ'לו מאת אלגאר.

בהתחלה קשה, ואז מקשיב פנימה, ואז פעלתני וממוקד.

עכשיו דבוז'אק.

הכל בביצוע ז'אקלין דה-פרה.

[התמונה לא קשורה לכלום]

אין מילים.

איזה פחד.

מה זה הקטע המטורף הזה??

חברה טובה עובדת שולחן ליד הנרצחת [ביד ושם].

כשנשאלה אמרה: "הכל לא בסדר, אבל אני לא רוצה לדבר על זה".

הילד התקשר למד"א, למשטרה ואז להוריה בהונגריה [משם הגיעה ארצה ואז התגיירה].

ממש כאילו הוכן לכך מראש.

היתה בודדה. לא היה לה אף אחד מלבד חבריה בעבודה.

מעניין מה חושב עכשיו קרוב המשפחה / חבר [תלוי גרסא] שהשאיל את האקדח לרוצח.

[העו"ד יבוא ויאמר: ומה אילו נסע לשטחים, ורק בגלל שלא היה לו אקדח היה נרצח שם?]

ואיך כל הסיפור הזה מזכיר את רצח ענת פלינר.

והנה עוד אחד דומה.

אוף.