זריחת הירח

היום יצא לי לראות את הסרט. finding neverland. מודה שבכיתי.

זה נראה כל כך אמיתי. כל כך אמיתי שהילדים היום מאבדים יותר מהר את "הילדות". ואני נזכר בשלי. אני נזכר איך אני הייתי חיי בעולם שבניתי לעצמי ורק אני הכרתי אותו. וזה כן היה עולם שמגן עליי. זה כן היה עולם שמפנק. עולם של דימיון ושכל יכול. עולם שבו אני יכול לעוף. לעשות קסמים. אני הכי חזק. אני הגיבור והמרכז של אותו עולם. אבל מתי באמת מגיע הרגע שבו אני מתחיל לאבד את התמימות. או שאולי אף פעם לא הייתה תמימות אלא הייתה רק בריחה אל אותו עולם. הבריחה הייתה כאשר עברנו לארץ. הבריחה הייתה בדרך מהבית ספר הביתה - כאשר דימיינתי את עצמי עם יכולות ובלתי פגיע.. או אולי אותה פעם שבו אני פשוט יכולתי לעוף והייתי על כוכב אחר שאף אחד לא הכיר אותי.

וגם אם באמת זאת הייתה רק בריחה ואף פעם לא הייתה התמימות מתי הפסקתי. מתי הפסקתי לחלום, הפסקתי לרצות יותר. מתי חשבתי שאני מוגבל? הרי עד נקודה מסויימת הבריחה אל אותו עולם, אל אותה ארץ לעולם לא, הייתה גורמת לי לראות את החוסר גבולות. הייתי כל יכול. כל יכול באותה ארץ וגם כל יכול בחיים. החיים באותה ארץ גרמו גם לחיים "האמתיים" להיות שונים. להיות קלים יותר. להיות ללא גבולות. ידעתי שאני יכול להשיג כל דבר ואני יכול לחלום כי הכל יבוא בשבילי ולקראתי.

אך עכשיו אני נזכר שאכן הגיע אותה נקודה שבה הפסקתי לבוא אל ארץ לעולם לא. הפסקתי לחלום שאני גיבור. הפסקתי לבנות חלומות גבוהים יותר. נעלים יותר. מרוחקים יותר. נהייתי מציאותי. אולי אפילו קר במשמעויות מסויימות. או אולי אפילו קר בכל מה שבאמת היה חשוב לי.

אותו הרגע שנודע לי שאמא שלי חולה הכל התנפץ. ושלא תבינו לא נכון, זה לא היה באמת פיצוץ. זה היה יחסית צפוי. ולא באמת משהו התנפץ או היה מן משבר שהביא לשבירה. ממש לא. הפיצוץ היה פנימי, הפיה שלי מתה, כי הפסקתי לבוא אל ארץ לעולם לא.

אני זה שהייתי בבית והייתי צריך להיות ליד אמי, אני זה ששמעתי את הצעקות ואת הבכי ואת הסבל. ולא אני לא מאשים אף אחד חס וחלילה. אני התמודדתי עם זה יפה עד היום. אבל זה רגע שבו חייבים להתחיל לנתק את הרגש מהמעשה אחרת לא שורדים. וכנראה באותו הרגע שבו אתה מנתק את החולם שלך מהמציאות, את הרגש שלך  מהמעשים אתה מאבד את הפיה, אתה מאבד את הדרך לארץ לעולם לא.

אחר כך רק נותר לחלום. לחלום על אותו מקום קסום שהיית בו פעם והיום אינך כבר יודע את הדרך לשם. לחלום על אותם יצורים שסובבו אותך שם. לחלום על האושר שהיה לך שם. ולחלום שאתה לא פגיע ואתה כל יכול.