יושב בקצה העולם, מסתכל על הכוכבים...

חיבוק חזק

חיבוק אמיתי

חיבוק כן

חיבוק אוהב

לא חיבוק של שמחה

לא חיבוק מנחם

לא חיבוק של תמיכה

חיבוק של עצבות

חיבוק של בכי

אני רוצה לבכות

דיברתי עם נועם שעה, אולי יותר.

דיברתי עם עמרי לא יותר מעשרים שניות, ממש.

עם שניהם הגעתי לאותה רמה של הבנה, של העמקה.

זה דיי מדהים.

הטיול השנתי היה כל כך מהנה. אני כל כך נהניתי להיות עם השכבה שלי, באמת שכן. כל כך. אני חושב שהשכבה התבגרה קצת במהלך הטיול, אני יודע שאני התבגרתי, שזה קצת משונה. אולי לא.

חבל לי שהחברים שלי לא יצאו, אבל מצד שני זה יצר מצב שבו הייתי חייב להיות עם אנשים שאני בדרך כלל לא נמצא איתם, וזה היה ממש כיף.

הגעתי למסקנה שזאת לא היא. זאת הסיטואציה.

זה לא שאני לא אוהב אותה, אני באמת אוהב אותה, אבל לא ככה. אני כל כך רוצה לאהוב אותה ככה, אבל אני כנראה תמיד צריך לסבך.