יושב בקצה העולם, מסתכל על הכוכבים...

איך?

איך נלחמים כל כך הרבה מלחמות?

ואולי זו מלחמה אחת..?

כל כך הרבה חזיתות.

איך בכל כך הרבה חזיתות?

בחמש, שש, שבע, שלוש עשרה; אני כבר לא יודע.

אין לי את האנרגיות למלחמה בכל החזיתות.

התקפות מכל קיוון בו זמנית, ואני מנסה להדוף את כולן, ומפסיד בכולן.

כמעט.

יש ניצחונות.

ניצחון כלשהו בלימודים.

ניצחון גדול בהעמדת פנים.

זה מה שאני - תלמיד, ומעמיד פנים.

בזה אני טוב.

אני לא יכול לרכז את הכוחות במקום אחד, אז אני מפזר אותם בכל החזיותות.

הפרד ומשול, רק שזה עובד הפוף, ואני מפסיד.

שוב ושוב ושוב.

ואני כבר מתחיל להתייאש, וההפסדים נהיים גדולים יותר ויותר.

ושוב ושוב ושוב.

וזה לא שאני מוותר, אני נלחם. אבל אני כבר עייף, והכוחות שלי מפוזרים, אז אני מפסיד.

"אלון, כשנטוס, אתה תזרום, נכון?"

מה אומר לך, הלוואי.

הלוואי ויכלתי.

הלוואי וכשנטוס אני לא אוכל לזרום.

לך זה בא בקלות, אבל אתה לא שפן. אתה, יש  לך אומץ להתמודד עם פחדים.

לי אין. אני שפן פחדן.

ואני חלש, ועייף.

"אתה לא יכול להשאר ככה עד הצבא."

הסרט שלנו הועלה סוף סוף לאינטרנט!

החלק הראשון: http://www.youtube.com/watch?v=f-vWdldBluc

החלק השני: http://www.youtube.com/watch?v=O_arfv3EMKk

פספוסים: http://www.youtube.com/watch?v=mRpKvxuDulo