Hadas’s Life

בדיוק לפני שנה ..

השתנו לי החייםם מקצה אחד לשנייייייי..

ואני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה..

ואם החלטתי שאני מעלה את זה בבלוג ( שדי הרבה זמן לא העלתי את מחשבותי... סימן שזה באמת רציני..)

תמיד חשבתי שאני בוגרת ומבינה הרבה על החיים..

אבל משהו קורה לך בגיל 20.

הכלללל משתנה..

הפרספקטיבה על החיים הופכת לכל כך אחרת.. ואין לך אפילו אפשרות לשלוט בזה

זה מגיע פשוט לבד..

לפתע ..

האומץ התעוזה..

"העולם קטן עליי"

הופך להיות אחר..

הבן זוג שאתה בוחר לך... זה כברק לא מאותו מבט של " וואי הוא חמוד.." אלא יותר ..." האם אני רואה אותו איתי בעתיד הרחוק" (ואני ממש לא רוצה להתחתן ולהתחייב למישהו עכשיו כן!?) .. זה פשוט משתלט עלייך מבלי להשים לב..

כל צעד שאתה לוקח .. אתה חושב על ההשלכות שלו לעשר השנים הקרובות " השנים הקריטיות" של החיים....

מפחיד..

מלחיץ...

איך ששנות הנעורים עברו כל כך מהר..

זהו אני כבר לא נערה...

אני ממש אישה..

כל צעד עכשיו הוא קריטי..

אני יודעת שזה נשמע דרמטי..

אבל זה מרגיש כיאילו אסור לך לטעות..

גיל כזה .. שאת כבר חייבת להיות מנוסת ומלומדת מספיק בכדי למנוע טעיות..

אבל איך!?!? בסך הכל רק מטעיות לומדים1!??!

 אני תוהה "אולי זו רק אני?"... או שיש עוד כמה כמוני..

עם התחושה הכבדה הזו של גיל 21 (בעוד כ- שלושה חודשים)

שלא תבינו אותי לא נכון..

כיף לי..

אני נהנת..

מפחיד אותי רק לחשוב כי זו תקופה כל כך מדהימה שעוברת כל כך מהר..

שצריך להספיק הכל מהכללללל ולחיות את החיים ואת הרגע..

אבל זה ממש סותר את מה שאמרתי בהתחלה נכון!?!?

בקיצור.. מה שזה אומר..

 שכנראה אני עדיין לא כל כך סגורה על עצמי ..

יש לי עוד הרבה להתנסות,ללמוד, ולטעות...

:]

רק אופטמיות והמון אמביצה!

שתיהיה שנה של אושר ואהבה חדשה (מאחלת לי ולכולם)

ושכל המשאלות יתגשמו....

ושאני אתגבר כבר על ההוא... P:

שנה טובה...

3>