יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים

השדרן ברדיו הציג איזה שיר ואמר "מהשירים שברגע ששומעים את הפתיחה ישר מזהים" ואני נאלצתי לנוע באי נוחות בכסא ולהודות בפני עצמי שאני לא מזהה, וזה אפילו לא מצלצל מוכר, ואני כזו בורה-מוזיקלית ובושה וחרפה, ואז הגיע סולו סקסופון ומייד בצליל הראשון זיהיתי את בייקר סטריט. אולי המצב לא כל כך גרוע (:

מישהי צריכה לשים את הדברים על השולחן - גבינה בולגרית 5% הרבה הרבה פחות טעימה מזו של ה16%.

רק בפעם השנייה שראיתי את זה הבנתי שהחולצה שלו והחצאיות שלהן, כנראה עשויים מאותו הבד. היסטרי! אחד השירים הגדולים, אין אפס.