לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יום אחד אני אחזור לכתוב יותר מוואן-ליינרים



כינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

דברים שמעצבנים את נטאשה


להצטלם על הבוקר לפספורט איומה רק כי "חייבים שתי תמונות זהות", להתבאס שעכשיו יש לך שוב שש תמונות מחורבנות שלכי תיפטרי מהן, לחזור הביתה ולגלות במגירה שתי תמונות פספורט איומות אחרות שחיכו להזדמנות המתאימה להפטר מהן.
נכתב על ידי , 29/7/2009 09:52   בקטגוריות דברים שנטאשה, המירמור נעשה יותר נוח  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיעורים שנטאשה לומדת


לא לצאת עם בלוגרים.
לא, גם לא אם מדובר בשלושה ארבעה דייטים חסרי פואנטה. אחר כך הם כותבים כל מיני פוסטים רומזנים על בחורות ודייטים, ולנצח טוב, לא יודעת אם לנצח, אבל בטח עוד יותר מדי זמן אחר כך תחפשי שם את עצמך, תוהה.


Youre so vain, you probably think this post is about you
נראה לי שיצרתי לולאה.






נכתב על ידי , 2/5/2009 13:27   בקטגוריות הכל אנשים, תמיד אשה, דברים שנטאשה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צלילים שנטאשה אוהבת במיוחד


קול המים הזורמים כשהשותף סוף סוף שוטף כלים.
נכתב על ידי , 22/4/2009 17:15   בקטגוריות עברתי בסביבה, דברים שנטאשה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלו דברים שאותי מעצבנים


ד(ו)בר מעצבן אחד:
אין לי בעיה שהחלטת להוסיף אותי לרשימת התפוצה שלך, אבל לפחות תשים את הכתובות בBCC.
אם מישהו מחפש רשימת כתובות של שלושים ומשהו עיתונאים ואנשי תקשורת - יש לי אחת כזו (וכנראה שגם לאותם שלושים ומשהו).
גֶ/דבר מעצבן אחד:
כבר החלטת שאת לא מתקשרת, ונותנת לו את המושכות הפעם כדי לראות מה הוא רוצה, נכון? אז למה, למה היה לך כל כך קשה להתאפק ולא להרים את הטלפון, ולא לחייג, ולא ללחוץ send?
זה שאת דוגלת בשוויון בעקרון, לא אומרשאת לא יכולה לחכות לפעמים שהוא זה שיתקשר.
הצתה מאוחרת:
שוב התחיל איתי חייל באוטובוס. זה כבר השבוע השני ברציפות. כנראה שבטעות חייכתי אליו או משהו (דווקא זה שישב לידו היה חמוד ממש, עם פוטנציאל לרסטות חינניות)
"איפה את יורדת?"
"בירושלים" (חיכיתי שהוא יבקש שאני אעיר אותו באיזו תחנה בדרך, כמו שהגיוני שיקרה)
"אז נדבר שם"
(מבט תוהה, חזרה לאוזניות ואז): "על מה בדיוק אנחנו אמורים לדבר?"
(מבט מבולבל, הפעם שלו): "לא יודע, נאלתר".
הוא אמר את זה ברצינות תהומית שכזו, שלא הצלחתי להתאפק ופרצתי בצחוק.
אז מה? עכשיו הגעתי לשלב שבו אני נראית בת 16? מעולה. בקצב הזה כשאני אהיה בת 37 יתחילו איתי סטודונטים לתואר ראשון.
* * *
נראה לי שמחר אני אשכרה אגיע להפגנה מול בית משרד רה"מ. הגיע הזמן להראות קצת מודעות חברתית, וכאלה.
ושמישהו יסביר לאגודת הסטודנטים באת"א שאם המטרה של השביתה היא להראות שהסטודנטים מאוחדים, אז לכבול את השערים בשלשלאות ולאיים על סטודנטים שרוצים להגיע זה לא בדיוק מה שיעזור לחזק את הנקודה הזו. אני דווקא מחבבת את הדרך השפויה שהאגודה שלנו מטפלת בעניין הזה.
* * *
פאנן! קיץ!
נכתב על ידי , 6/5/2007 21:09   בקטגוריות Big city life, שיחות שהיו באמת, עברתי בסביבה, הכל אנשים, דברים שנטאשה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטאשה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטאשה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)