ומה אני יודעת? חוצ מכמה ללבות שבורים, שירים שעוד לא שרו אותם, מילים שמחכות להיאמר.
כל קיומי גררתי את רגליי על הרצפה, בניסיון להמשיך קדימה. לא להיתקע.
כל היותי זה תוצר של תירוצים. אומנם אני תופסת את עצמי כבת מזל, אבל כבר נהייתי מומחית בלדפוק דברים.
צעירה, כועסת, עצורה. קורבן של רמה ממוצעת שתקועה, ואין לה לאן להמריא.
כ"כ הרבה להוכיח, כ"כ הרבה להגיד.
מתי כבר יגמרו הצרחות כדי שאתחיל לדבר?
כבר לא לוקחים אותי ברצינות, בגלל מה שעשיתי, בגלל מי שאני. נותנים לי הרגשה שאני סתם עוד בחורה, כמו כולן.
אבל זה לא נכון.לכול אחד יש את הגוון שלו. רק ששלי כנראה קצת דהה.
מהירה עם ההגזמות. דרמה קווין 24/7. מתפלספת לחלק, אבל יודעת לספר סיפורים. לאלו שמקשיבים כמובן.
העובדה שאני עדיין יכולה לקום מהמיטה כל בוקר נותנת לי את הכוח להמשיך ולעשות את זה.
זונה של תשומת לב. יודעת להשתמש במילים כמו חרבות. רק צריכה את האופציה.
אמיצה.
חיה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
