בוא נחזור אחורה לימים שהיה כיף לחיות ועכשיו כיף וכואב להיזכר בהם. בוא נחזור אחורה כי לא כל כך טוב לי עכשיו וזה מה שאני תמיד עושה, בראש שלי אני חוזרת אחורה, לימים טובים יותר, לאהבות אחרות, לאיך החיים יכלו להיות.
בוא נחזור לאג'ודה, בוא נחזור למקום הקטן והקסום הזה שהרגיש לי כל כך מנותק מהעולם ומכל מה שרע ומפחיד, בוא נחזור לשוק בכיכר הראשית, עם האורות היפים, האומנים והאנשים שנראו לי כל כך מקסימים שרציתי להסתובב ברחוב ולחבק את כולם. בוא נחזור לחוף היפה והשקט, בוא נחזור לימים שהיינו רק אני ואתה, מאוהבים ושמחים, כמה טוב היה לנו, כמה המחשבות האלה שיש לי עכשיו בראש היו רחוקות אז.
בוא נחזור לסמאיפטה, לאוויר הקריר והנוף המהפנט, גבעות ירוקות מקיפות אותנו מכל צד ואנחנו יושבים על המרפסת מחוץ לחדר, מעשנים משהו ואני טובעת בנוף.
בוא נחזור לחדר, למיטה, תן לי לקבור את הראש בחזה שלך ולבכות, אל תשאל אותי שאלות כי אני לא רוצה לענות וכשאני מדברת אתה מתחנן שאפסיק. קשה הייתי וקשה תמיד אהיה. ככה קרה, לגמרי במקרה, לא בכוונה, לא חשבתי שזה יהיה ככה, לא רציתי שהמחשבה הזאת תתגנב לי לראש ותשלט על כל פיסה של היגיון, אני רוצה להיות זאת שמרוממת אותך, זאת שעושה אותך מאושר, זאת שנותנת לך תחושה של חופש ועכשיו אני מרגישה כמו זאת שכולאת אותך באומללות שלה. אתה שבוי בקסם שפעם היה לי, שבוי במה שחשבת שאני, מלאת ביטחון עצמי, שמחה כזאת, כזאת שאי אפשר לעצור אותי.
והנה תסתכל עליי עכשיו מתפרקת כל לילה לחתיכות, בוכה ולא מדברת, וכשאני מדברת אתה מתחיל לפחד עליי. מבקש שאני אסתום את הפה ולא אדבר ככה עוד לעולם. מתחנן שאראה את עצמי כמו שאתה רואה אותי, ואני רוצה שתראה אותי כמו שאני. שבורה לרסיסים שחותכים אותי עמוק יותר בכל פעם. אמרתי את זה פעם, עוד ממש בהתחלה, אמרתי לך שאני לא מספיק טובה בשבילך. אושר לא מוצאים עם בן אדם שבור.
"מה כבר עשית שאני העונש שלך? כמה בודד היית שהתפשרת עליי?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
charlotte!