מעללי הקו העקום

שלום לכולם!

עם Cream בסטריאו אני כותב לכם בשמחה מלאת אושר!

אתמול היה קומזיץ כיף! אני נהניתי ביותר! הלכנו כולנו לים, אני, גיא וקרוליין הורדנו את העצים מהעגלה הנגררת של חיים (האבא החורג שלי) ואז כולנו התאספנו ליד החוף ליד השערי כדורגל ושם בעצם היינו במשך כמה שעות... יותר מאוחר כשאלון הגיע עם הבירות התחיל להיות יותר כיף לדעתי... לא יודע למה, אבל אלכוהול גורןם להכל להיות יותר כיף.. חח

שיא חדש שלי! 12 פחיות של קרלסברג!

~אלוכוהוליסט מכוער... למה לעזאזל אתה מנפץ לעצמך את הכבד ככה?~

-היי קו! מה שלומך?

~סתום! ותענה על השאלה!~

-אני שותה רק פעם ב... אני רק שותה באירועים עם אנשים, ואני לא שותה לבד אף פעם... זה סתם פתאטי, עצוב וחסר חיים...

~אבל 12 בירות! מה הבעיות שלך, יא מוטציה?!~

- אני סתם אוהב אלכוהול...

~לא נכון! אתה סתם מנסה לתפוס פוזה! חושב שאם תשתה בירה אתה תהיה מגניב!~

-לא! אני באמת שסתם אוהב את הטעם! אני שותה וודקה נקי לפעמים סתם כי אני אוהב... ואני ממש אוהב בירה, אסור לי?

~אתה סתם פוזה אחת גדולה.~

- עובדה שלא, כי אפילו לא השתכרתי.

~אוקי, לזה אני לא מאמין.~

-מה אני אעשה... יש לי סף גבוה... הרגשתי משו רק אחרי הבירה השלישית ורק אחרי העשירית היה לי סחרור קל אבל אני עדיין הלכתי בקו ישר, עדיין דיברתי במשפטים מלאים ועדיין הצלחתי לנגן על הגיטרה...

~עזוב אתה סתם דופק פוזה כמו בן אדם מסריח ומגעיל~

-אז איך אני יכול לשתות בלי לדפוק פוזה?

~לא לשתות 12 בירות!! לשתות פחות!~

-אבל אז אני לא מרגיש את זה...

~כי אתה מוטציה.~

-אתה לא קו נחמד. אתה קו רע.

*שומע את המוכר אבטיח מחוץ לבית צועק*

מוכר אבטיח: "10 שקל! 10 שקל! 10 שקל לשתי אבטיחים! זיל הזול!! אבטיח אדום אדום מתוק! מתוק מתוק על הסכין! בלי גרעינים!! 10 שקל!!!!!!!!!!!!!" *משתעל לתוך המגהפון שלו עם המון ליחה*

~קיבינימאט עם המוכרי אבטיח האלה!!! הם לא מפסיקים אף פעם!!~

- אני יודע... זה ממש מעצבן... אבל אל תדאג... הוא יסע בקרוב למקום אחר...

מוכר אבטיח: "10 שקל שתי אבטיחים!!! קיבינימאט, זה זול!!! אני לא מתכוון ללכת עד שאתם לא קונים ממני אבטיח!!"

-בוא פשוט נקנה ממנו כדי שהוא ילך...

~לא רוצה!!! בוא נפוצץ אותו עם מוזיקה רועשת כמו שעשו בוייטנאם... סטייל הסרט Full Metal Jacket (אין לי שמץ איך הוא נקרא בעברית...)~

-עם איזו מוזיקה?

~מטאל!!! רעש!! להרוג!! מוות!! Brutal (בדיחה פרטית עם גלעד, מצטער)!!!!~

-לא רוצה... בא לי בלוז... בלוז רוק כזה...

~זה רק בגלל שאתה מקשיב לCream... בלעע~

-לא נכון!!! ג'ינג'ר בייקר!! ג'ק ברוס!!! אריק קלפטון!!!!! איך מישו יכול שלא לאהוב את האדם הנפלא הזה?! הוא כזה גיטריסט/זמר/מלחין/כתב מעולה מכל בחינה שקיימת! הוא פשוט טוב!

~אבל הבלוז המסריח שלך לא יגרש את המוכרים האלה...~

מוכר אבטיח: "מתוק מתוק על הסכין!! זה הכי מתוק שיש בעולם!! בבקשה תקנו ממני! אני ממש ממש נואש!! רק תראו את הטנדר המסריח הזה שבו אני סוחב את האבטיחים!! אני חייב כסף ומיד!!"

-טוב. מסכים איתך.

*אהוד והקו שמים מטאליקה/מגהדת' על פול בלאסט (ווליום הכי גבוה למפגרים שבינינו) ומכוונים את הרמקולים לחלון*

~הא הא!! קח את זה מוכר אביטיחים ארור!!!! תמות!!!~

*מוכר אבטיחים בורח בפחד עם הטנדר המתפרק שלו*

-עכשיו אפשר סוף סוף לשים לי את הבלוז שלי?

*אהוד שם בפול בלאסט את השיר Sunshine Of Your Love של Cream ורוקד לו כמו אידיוט על קראק קוקאין*

~מה הבעיות שלך?~

-מה?

~למה אתה מקשיב למוזיקה קלאסית/ג'אז/בלוז?!~

-כי זה כיפי! *מחייך חיוך חנוני טיפשי*

~אתה מוציא את כל הכיף שיש בלהבריח מוכרי אבטיח תמימים....~

-כן זה באמת היה די כיף...

*רעשי מכוניות רבות נכנסות וחונות בחריקה נשמעים מהחניה של הבנין*

-מה זה?

*מוכר האבטיח חוזר בשנית! הפעם עם צבא מוכרי אבטיחים גדול ורחב!!*

מוכר האבטיח: "חזרתי!! מוהאהאהאהאהאהא!!! *משתעל* *מקיא ליחה* *משתעל עם דם בסוף* הפעם יש פה את כל המוכרים איתי!! וגם כל הסוסים שסוחבים לנו את העגלות/טנדרים הרוסים!! להסתער!!!"

*הסוסים והטנדרים נכנסים בבניין*

-מה נעשה, קו?! הם עוד מעט יצליחו להכנס אלינו לבניין!!! הם ישתלטו עלינו! אני לא רוצה למות!!!!!!!!!

*הקו מעיף סטירה לאהוד*

~תשתלט על עצמך, בן אדם!! אנחנו צריכים מנהיג! והמנהיג הזה הוא אני!!~

*אריק קלפטון צץ פתאום כמו מלאך היורד מן השמיים*

אריק קלפטון: "אני חושב שלא, קו. אני יודע איך לעשות את זה ואני שולט על כל העולם כי אני אריק קלפטון האליל ולכן אני המנהיג.

-כן! All bow down to Eric Clapton! Hail Slowhand!!

*אריק קלפטון פוצח בסולו בלוז מדהים על הסטראטוקסטר המדהימה שלו, בלקי! ליקים של בלוז מדהימים על יד רגועה!!!*

*הסוסים נרתעים* *המוכרי אבטיח נסוגים*

מוכר האבטיח: "אההה!!! לסגת!!! יש להם את אריק קלפטון!! אנחנו לא יכולים לתקוף משו כל כך טהור ומושלם לעד!! הוא טוב מדי בשבילנו!! אנחנו נסוג לאחור, אהוד והקו העקום, אך אנחנו נחזור! אנחנו נחזור ונהרוג אותכם כאשר קלפטון המדהים לא יהיה לצידכם!!!!!!!"

-וואו! תודה לך, אריק קלפטון (האליל השולט לעד!! תעשה לי גיטרה מותאמת אישית!!!)!

סלואוהנד (אריק קלפטון): "עזוב שטויות... אני שונא מוכרי אבטיחים גם... כל הזמן הם מציקים לי באחוזה שלי עם המגהפון המסריח שלהם..."

~אכן, מוות למוכרי האבטיחים. אני מסכים.~

סלואוהנד: "טוב, אני צריך ללכת לעשות מופע צדקה, להקליט מחווה לרוברט ג'ונסון (המלך), לעשות את המסע הופעות שלי עם Cream (המאוחדים לאחר הפירוק!!!) ולהיות וירטואוז גיטרה אלילי שיזכר לעד... אז ביי אהוד והקו העקום!

-לעולם לא נשכח אותך, אריק קלפטון!!!!!!

לסיכום, מוכרי אבטיחים הם זן נחות ומעצבן ביותר, 12 בירות זה כיף אבל לא משכר ואריק קלפטון שולט. טיהיהי.