I love your eyes.. now give them to me!

עכשיו הגעתי לבית... נכנסתי לחדר וראיתי שם את כל התיקים, השקיות, כל הדברים מהפנימייה....

הסתכלתי על התמונת מחזור והתחלתי לבכות ממש...

סוף סוף הבנתי... זה נגמר.. עזבתי את הפנימייה...

שיום רביעי ארזתי את כל הדברים שלי לא הבנתי שעוזבים, שישנו שם יום חמישי וכל הדברים שלי לא היו בחדר הרגיש לי מוזר אבל עוד לא קלטתי שעוזבים... רק עכשיו שראיתי את החדר בבית מלא בכל הדברים שלי הבנתי - זה נגמר...

נגמרו להם 12 שנות לימוד, ונגמרו להן שלוש שנים מדהימות בפנימייה...

ממש קשה לי לתאר את החיים עכשיו, לא בפנימייה...

רחוקה מכל החברים בכפ"ס ולא צמודה לחברים מהפנימייה...

אחרי שחייתי עם אותם אנשים שלוש שנים עכשיו אני יראה אותם לעיתים רחוקות...

אלו היו השלוש שנים הכי מדהימות בחיים שלי, עכשיו אני מתבאסת על כל רגע שבזבזתי בלשנוא, בלכעוס.. רק עכשו בסוף למדתי להעריך... כמה שמדברים על זה שנשמור על קשר בחיים זה לא יהיה אותו דבר...

עם מי עכשיו יהיה לי באמצע הלילה ללכת לשבת על בירה בדלק, לסוע לת"א באמצע הלילה, סתם להישאר ערים כל הלילה ולהעביר צחוקים. איפה עוד אני אמצא אנשים שאני כל כך יאהב ושהם יאהבו אותי למרות שהם מכירים את כעל הפאקים בי...

עכשיו שאני יהיה עצובה או שמחה מי יהיה לידי תמיד שאני יוכל לחבק אותו...

סתיו - אנחנו הקבוצה הכי מדהימה שיכולה להיות...

רק עכשיו בסוף הבנתי כמה כל בנאדם אחד ממכם הוא הכי מדהים, חכם, יפה ומצחיק...

באמת שאוהבת את כולכם...