ברגע זה של החיים..:)

אני: "איזה מוזר מה שקרה לנו עם הכיתה, שפתאום אנחנו לא מתראים כל יום, שאנחנו מתראים רק בסופי שבוע, שאנחנו לא חווים ביחד את הצבא..."

הוא: "מוזר זה כשחייזרים מגיעים, מה שקרה לנו עם הכיתה זה עצוב.

נכון, אנחנו עדיין בקשר אבל זה עצוב שהחברים הכי טובים שלך לא עוברים איתך את הצבא."

אתמול הייתה מסיבת גיוס לירוני. היה מרגש ויפה והוא עשה את זה בסיגנון אחר- יום שישי בצהריים ב"נשיא 1" , היה מדהים כולם באו, אווירה טובה. כל ילדי משפחת אגנשטיין ניגנו ושרו והם קינחו בשיר שאוטומציה כתבו למסיבת סיום- ואיך לא, הדמעות התחילו לצאת מהעניים בקצב מטורף..עכשיו אחרי יותר מחצי שנה השיר מקבל משמעות אחרת. הרבה יותר מרגשת ואמיתית.

אני אוהבת אתכם :)