דברים:
אני הבתולה הקדושה
אני הבתולה הקדושה
האם אתה שומע אותי
אינך סובל יותר
כבר אינך סובל
עבור.
כמה עניינים:
כשאני מסתכלת בראי
האלוצינאציה של כאב זה
מה נדמה לי שאני רואה
בזמן שהרוח אוהבת אותי
ומישהו מתכרבל בחיקי לחום
איני יודעת כלום מלבד
החום.
אז איפה הלהט אני
שואלת את עצמי הסקרנות
הופכת למושג והעייפות לעובדה
הלילה עובר,מובן שהלילה עובר
כמה מהאנשים הופכים בעברו לנשאוים
ועד הלילה החוזר לכולם
יש כמה מעשים להמשיך
הרוח אוהבת אותי
וגם הגשם. הלחם לעומת זאת
הוא מוצר לאהבה
מתפלצת מאהבה
-
אבא אני כובשת איפה
אתה מתאבך עכשיו וכמה
אנשים שאני אוהבת בעצם
איפה הם מתאבכים עכשו
-
ומישהו חוזר
אז אם אף אחד לא
אוהב אותי ואף אחד לא
חבר שלי אני הולך.
שני גנים:
את,מאהב?
לא בעיה להקיף את האדם במבט
רשלנית אומר לך אם לא תעשי כן
הוא איננו כל כך גדול
אפשר להשתלט עליו
לבסוף אקרא לך שוטה גמורה
אפשר אפילו בעצם פחדנית
את יודעת שאדם אפשר ללקק
מכף רגל ועד ראש אפשר למשש
כיצד עשויות ציפורניו
ועורו האם נצבט בקלות
שוטה,חי נפשי,רחרחנית,
אינך ראויה לפינוק,בקושי לכיבוש.
-
וכל נשיפה היתה אוי
וכל נשיפה היתה אוי יותר
ובכל נשיפה הפכתי להיות אוי
ואוי כשהפכתי כולי לאוי
והרי אני כן אני כולי כן
אני כן כן אני מלא בכן
אני מרוצה אני סלחן
אני אוהב אני רעב
אני כן אני מלא בכן כן
ובכל נשיפה הייתי אוי
ובכל נשיפה הגדלתי אוי
חרוזים צעצעו בי
פעמונים הלמו אותי
כבר מזמן היה הייתי
-
תמייד היית בי
לפעמים בחוץ לפעמים בפנים
פתאום הגחת מתוכי
אבל מה,את לא מדהימה.
את כל כך ידועה
שלוקח זמן לראות
עכשיו אני מוכרח להודות
דיברתי אל עצמי.
לא בושה
לדבר אל עצמו כל זמן
שאתה קורא לכל דבר בשם
נכון.ועדיין לא קראתי
בשם להרגשה הזאת והבלתי
רצויה ואקרא לה איך
שמתחשק לי והפעם ציפורה.
-
ההכרה שלי נמוגה
כמו נרות נשמה ביום כיפור.
יונה יונה הזכרון מתוק
אבל אני בזמן לבד.
איפה כל החפצים שלי
שם אחד ריח מין ישן
עצם מציאות דרכו להתקיים,
אני בוכה ומתאמצת מתאמצת ובוכה.
-
אדם צובר זכרונות
כמו נמלים בחודשי הקיץ
כמו חגב בעת הקיץ
ויש שאדם שר
ובחורף הנמלים מתכנסים
מתנועעים ברכושם ומכלים לאט
את הרכוש ואת החורף
והחגב בחורף שר לפתחים
לטעום מזכרונות העונה האהובה
שבשירו חמקה ממנו כליל.
(המשך יבוא)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
