עד לפניי זמן לא רב הייתי מסתפקת בעובדה שהוא עדיין אוהב אותי

שעדיין יש שם משהו אינטימי ומיוחד בינינו, למרות כל הריבים, למרות חוסר ההתאמה...

האהבה הייתה מקום המפלט החם והקסום שלי, שהשכיח לכמה רגעים את מה שקשה ולא טוב,

שגרם לקצת, לפעמים אפילו הרבה מאוד, קרן אור לזהור בתוכי.

***

כבר חודשיים, פלוס או מינוס, שאני רוצה לירוק את כדור הפרווה הזה שתקוע לי בגרון

ואני פוחדת. השם יודע ממה...

זה לא שאני לא חושבת על זה, זה איכשהו כל הזמן שם, במעמקי המחשבה והלב שלי... אבל אני לא חופרת בזה, כי זה גם ככה כואב.

כל פעם שחשבתי לכתוב את זה החוצה, להתרוקן מזה, אולי סופסוף להשלים עם האובדן הזה

לא ידעתי מה לכתוב, ואיך לכתוב... כי זה כל כך מסורבל שם בפנים.

המחשבה שקשה לי מכול היא המחשבה שלא אראה אותו יותר, וגם אם כן

זה לעולם לא יהיה אותו דבר. לא עוד חמימות אמיתית, כנות גמורה לחלוטין, חיבוק חזק, אוהב וללא תנאים... סביר להניח שזה יהיה קר ואולי אפילו סוג של כואב.

אני מודה לאלוהים על כל רגע שחלקתי איתו, עם אהובי, עם הבחור המדהים הזה שהיה כה משמעותי בחיים שלי, ששינה אותי ולו בקצת לטובה, שלימד אותי כה הרבה, שהעניק לי חוויות חדשות ונהדרות לחשוב ולספר עליהם... שתמך בי כמו שאף אחד אחר לא, שאהב אותי.

וכועסת עליו שגרם לי להתאהב באדם שייתכן ולא נועד לי, ולא מתאים לי.

אני לא מצטערת על שום שנייה בקשר הזה, זה קשר שילווה אותי לנצח, ועם כמה שהוא היה קשה ולא יציב, אני מאחלת להמון אנשים שיחוו את מה שהרגשתי, הרגשנו.

ועם זאת, כמו בכל פרדה שהייתה אמיתית וכואבת, (למרות שזו כנראה הייתה הכי קשה עד היום)

נשארת עם אותה שאלה-למה?!

וה'למה' הזה גדול וכואב. יש לו כל כך הרבה צדדים, יש בו כל כך הרבה שאלות ומכאובים.

אני באמת מקווה שהוא יהיה מאושר וימצא אהבה טובה יותר מזו

אך יחד עם זאת, תמיד יזכור את מה שהיה לנו. כי אם הוא יישכח, אם יום אחד זה יהפוך לסתמי וחסר משמעות, אז גם אני ארגיש כזאת.

אני גם מקווה שבפעם הבאה שאראה אותו, גם אם זה יהיה שוב בסנטר, ליד פסנתר עם אהובתו החדשה

שהחיבוק שאקבל ממנו ואחזיר לו, יהיה אמיתי ומלא ברגש.

רגש שאומר שהוא עדיין אוהב אותי, כבנאדם, שהוא עדיין מכבד אותי ואכפת לו ממני.

אני מקווה שיום אחד אני אפסיק לחשוב שכל פעם שאהבה נגמרת לי ומישהו 'עוזב' אותי, אני האשמה ולא הייתי מספיק טובה. אני מקווה שיום אחד אאמין בלב שלם שאני מספיק טובה. בשביל מישהו, בשביל עצמי...

אני מתגעגעת נורא, וכנראה אתגעגע עוד זמן רב.

כולי תקווה שכדור הפרווה נעלם לו, לפחות לקצת זמן, כי קשה לי לנשום ככה.