לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  Queen of the Seasons

בת: 35

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

מאיפה להתחיל?


 

אולי מכך שאפסיק לקרוא לעצמי 'Angel in the Darkness' בשם משתמש.

אני כבר לא מרגישה כזו 'מלאך', ובטח של סוג של קורבן חברתי. אני קורבן של עצמי, אני הייתי ההחלטה או הגורם הסופי בכל מה שקרה לי לאחרונה,

כך מסתבר. מה שכן, אני בהחלט נמצאת עדיין ב'דרקנס'.

הלוואי והכל היה פשוט יותר. הלוואי ויכולתי להאמין אמונה שלמה שאני מסוגלת להשתנות, או שפשוט זה לא יהיה כזה קשה.

אני רוצה שתהיה לי את האפשרות להביט אחורה ולהיות שלמה עם ההחלטות שלי. בעצם, למה אני מרחיקה לכת?!

לקום בבוקר ולהיות מאושרת ממי שאני, ממה שיש לי, לחייך... לא להתלונן כל היום...

לא לתת לפחדים ולכאבים שלי לרדוף אותי בלילה.

 

אני רוצה לבקש סליחה ממישהו שמאוד יקר לי. הוא בוודאי לא קורא פה יותר ובטח גם לא יקרא בעתיד

אך כולי תקווה שיום אחד זה יגיע אליו, ומי יודע, אולי זו תהיה אני שתקבל אומץ לומר לו את הכל.

אני יודעת שאין שום הצדקה למעשיי הטיפשיים, חסרי הכבוד וחסרי המחשבה. ואני יודעת שלפעמים הסליחות כבר נמאסות ומאבדות מטעמם.

אבל אני בכל זאת מבקשת סליחה! סליחה על מי שאני, סליחה על מי שהייתי כלפייך...

זה לא הגיע לך. תמיד ידעתי את זה, תמיד האמנתי בך ואהבתי אותך ואני עדיין. אני רוכשת לך כל כך הרבה כבוד שאין לך מושג...

רק חבל שיש לי הרגשה שגם אם הזמן היה זז אחורה כעת, הייתי נוהגת באותה התנהגות מטומטמת. ולא כי אני רוצה, לא כי איני מכבדת אותך

אלא כי אני פשוט דפוקה. אני פזיזה, אני מחקבלת החלטות נוראיות

וכן, אני אוכלת את הלב עליהן, כמו שאמרת.

 

אני מבטיחה לך שיום אחד אני אשתנה

ואני לא אומרת את זה כדיי שתחזור, כי אני לא מצפה לכך ממך, וזה בהחלט גם לא מגיע לי.

אני אומרת את זה כדיי שתדע שזה חשוב לי, שאני מודעת למי שאני ושאני לא מרוצה מכך

ולמען האמת אף פעם לא הייתי מרוצה ממי שאני.

אני לא אכנס למה שהיה ולדברים שנאמרו

אני פשוט מקווה שיום אחד תבין ותסלח. כי אני לא בנאדם רע

ולמרות הכל כן אהבתי אותך מאוד ושנינו יודעים שמה שהיה בינינו כן היה אמיתי וכן

זה הרגיש לי כזה ולמרות כל הטיפשות שבי, האינטואיציות שלי בד"כ נכונות.

 

אני לא רוצה שתכניס את הכל לתוך קופסה שחורה ותנעל אותה עמוק בתוכך

אם בכלל תחליט 'להשאיר את הקופסה' ולא להדחיק אותה כאילו לא הייתה קיימת.

אני מייחלת שזכרונות טובים ממה שהיה כן יתעופפו בפנים, אצל שנינו...

 

זה לא מה שרציתי לכתוב

אבל איכשהו זה מה שיצא.

אני אלך לישון עכשיו, ואולי הפעם לא תופיע כועס ומאוכזב בחלומות שלי

אולי הפעם... רק הפעם, תסלח

למרות שלא מגיע לי.

 

Take care my love...

(בבקשה אל תגיד כלום)

***

 

שנינו יודעים שהייתי הולכת עד סוף העולם בשבילך, אם רק היית רוצה

אם רק היית מבקש, אם רק היית צריך...

אבל כנראה ישנם דברים שלא נועדו לקרות, להתקיים בהרמוניה

like us.    הגורל יכול לקבוע מה יקרה בסוף, מה יחזיק מעמד ומה לא

אבל יש דברים שעדיין תלויים בנו. את מי נאהב, את מה נזכור

מה נגיד.

נכתב על ידי Queen of the Seasons , 26/12/2009 03:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



24,850
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לQueen of the Seasons אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Queen of the Seasons ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)