אני חושבת שלפעמים אני לא מוצאת את המילים הנכונות בשביל להביע את עצמי.

לפעמים אפילו אין כאלו מילים בכלל.

אבל באותו הרגע שהחצי חיוך ההוא התפרש על שפתיי ככה בפתאומיות, הרגשתי שיש לי יותר מדיי מילים לכתוב, להגיד... שאולי אפילו אין מספיק מקום.

אני לא כל כך בטוחה מה גרם לשינוי הקטן הזה שחל בי, אבל אני חושבת שהכול התחיל כשקראתי פוסט שלה.

להגיד שהכול נהדר אני לא יכולה, אבל להגיד שכבר טוב יותר

אני יכולה ועם הרבה כנות.

הנחתי את הכול בצד ונסעתי עם ההורים ואחותי הקטנה לעשות על האש אצל סבא וסבתא ברעננה.

היו לי המון עבודות להכין ובנוסף גם מבחן להתכונן אליו, אבל כבר עבר יותר מדיי זמן מאז הפעם האחרונה שאני זוכרת שביקרתי אותם, סתם ככה כי התחשק לי ולא כי אימא ביקשה.

הם היו שונים וחלשים ולא כמו שהייתי רגילה לראות אותם בעבר כשהייתי באה לבקר אותם הרבה,

אבל היה לי ברור כבר מזמן שהזקנה עוד תבוא אליהם וזה יהיה מראה כואב.

אז ככה כל פעם כשאני באה לבקר אותם, כואב לי קצת הלב ומתחשק לי לחזור הביתה, אבל הרגשתי כל כך טוב באותו הרגע שסבא שמח לקראתי וחייך כי באתי גם.

פתאום נפל לי האסימון והאמת היא שזה די צרב בלב.

כמה שלא הייתי רוצה לחשוב ככה, אני יודעת שהרי הם לא יחיו לנצח וככל שהזמן עובר, הם דועכים יותר ויותר ואני צריכה למצות את הזמן שנותר לי איתם, כי אח"כ זה יהיה אבוד.

בזמן שאימא ואבא הכינו את האוכל שיחקתי שם עם חתולה קטנה וחמודה והסתובבתי בחצר האחורית.

סבא אמר שיש מאחורה כמה חגורות נחמדות שהוא מצא ושאני אלך לראות אם אני רוצה משהו מהן, אז הלכתי להציץ, מתוך נימוס.

היו שם זוג כפפות אגרוף שלמרות שהיו מכוסים בעלים ואבק, היו במצב לא רע וגם מטען ישן של פלאפון ועוד כמה דברים. זה די הצחיק אותי.

חייכתי לעצמי ונזכרתי איך סבא היה אוהב לאסוף דברים שעוד "טובים לשימוש" מהרחוב וכמה אהבתי את השטויות שלו.

אחריי בערך שעה, בן דוד שלי אביעד הגיע.

אני חושבת שבפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה לפניי שנה וחצי לערך וגם אז זה היה חג ולא ממש דיברנו הרבה.

הוא נשק לי על הלחי וחייך במין מתיקות נעימה שכזו.

הוא גבה לפחות בעוד 10 ס"מ והפנים שלו נראו שונות, אולי בוגרות יותר וזה דווקא מצא חן בעיניי.

הלכתי איתו לבית שלהם להביא קטשופ ופיתות ויצא לנו לדבר קצת. הוא העביר שמונה חודשים שנשמעו די מרתקים ומהנים בחו"ל עם חברים טובים שלו.

התמונות והסרטונים שהוא הראה לי היו מדהימים שגרמו לי לקנאה ענקית ומשעשעת.

 אני חושבת שזו הפעם הראשונה שבאמת דיברנו, שהרגשתי שאני בוגרת בעיניו, שהוא באמת התעניין בי.

זה היה נהדר :) הוא בנאדם טוב, תמיד ראיתי את זה עליו.

יכול להיות שבאמת הכול תלוי בי,

שבסה"כ מדובר בגישה נכונה לחיים.

לירז.