לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מי צריך חיים?


FInd a pin and pick it up, and all day long you will have a pin.

כינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2009

עכשיו הכל בסדר


אז נכון, יש את סשה, אבל אני מניחה שהיא בסדר.

וחוץ מזה, הנה סוף כל סוף הגיע הזמן בו אני צריכה למלא את ההתחייבויות שלי לעצמי. כשכל השטות הזו עם הג'ינג'י רק התחילה הבטחתי לעצמי שאני אקח את מה שהוא יסכים לתת, ואם זה שיחת טלפון מדי פעם בפעם ומדי פעם לראות אותו או לדעת שהוא שם, זה בסדר ביותר מבחינתי.

עכשיו הוא בשוויץ, ומשום מה יש לי תחושה נוראית שחור המנוחה שאני נמצאת בו  כרגע קשור באופן עקיף לעובדה שאני לא יכולה להתקשר אליו ולבקש עזרה עם הלחץ המטורף של מעבר דירה.

כן, אני עוברת דירה עם חברות. זה מוקדם מדי, אין לי כסף וזה והדירה היא באמצע שום מקום אבל קרובה לתל אביב. אבל היא יפה. מדהימה. ומהרגע הראשון הרגשתי שאנחנו קשורות אחת לשניה בקשרים בל ינתקו (אבל זה גם מה שחשבתי על הג'ינג'י, כך שזה לא נתון שאי אפשר להתווכח איתו).

אז אני עוברת דירה. שבוע הבא.

אני לא יודעת איך אני אסתדר, או מה אני אעשה כשאני אצטרך למצוא עבודה ולהתחיל את החיים שלי, אבל אני מניחה שאני פשוט אנסה ונראה.

הרי זה לא כאילו לא אכזבתי אנשים מעולם, והשותפות יודעות שאולי אני אאלץ לאכזב אותן ולחזור לנתניה (לעבוד ולכסות על ההפסדים הכספיים העצומים).

אני אאלץ לשלם על הכל לבד. לימודים+דירה, כי להורים אין כסף לעזור, אבל אני די רגילה לזה כי גם את הרשיון שלי שילמתי לבד.

לאחרונה אני מרגישה שאולי הכדורים שלי הפסיקו לפעול. מצאתי את עצמי יושבת בחדר, בוהה בתקרה וחושבת על כמה שבאסה שלי. אבל מצד שני יכול להיות שזה פשוט שילוב של: עודף בנות גילמור+דירה+שווייץ+המון עבודה על האייקון.

אז אני לא מגיעה למסקנות מרחיקות לכת עד שאני אברר את כל התסמינים לעמוק.

כן, זה יתרון שיש לי, אני יודעת לזהות את סוגי הדיכאון שלי ולאיזה גוון חיים הם מתאימים. בינתיים הדיכאון נראה די רציונלי, אבל עוד שבוע נדע (כן, שווייץ נגמר [כן, אני פתטית. תאכלו אותי]).

צילמנו סרט לאייקון. איכשהו אני משחקת בו (זה מה שקורה כשלא מוצאים שחקנים). מסקנה, אני לא רוצה להיות שחקנית. זה לא כל כך כיף, אבל לפחות לא צריך להתאפר אם הבמאי שוכח.

בדרך חזרה הביתה גיליתי שללכת עם חצאית קצרצרה ברחוב זה נחמד, ומושך מבטים. זה לא קרה כבר הרבה זמן, וזה אפילו מעודד.

אז דבר אחד טוב שקרה זה גם בסדר.

הבטחתי לאחותי שאני אלך איתה לראות את "ממזרים חסרי כבוד" אז אני בעצם צריכה ללכת להתכונן במקום לכתוב כאן דברים חסרי פשר בלי התחלה אמצע או סוף.

יום טוב, מי יתן ותמצאו ברווז בשם ברנולי.

"באתי, ראיתי, שווייץ? מה?"

נכתב על ידי , 20/9/2009 19:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכל תפוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכל תפוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)