איזה כיף של חופש שזה היה. בחודשיים האלו
(מאז בחינת הגמר) הספקתי לעשות כל כך הרבה;
ספארי צלילה במיצרי טיראן, גיחה לפאריס, הרבה
בטן-גב, מעט פעילויות התנדבותיות ומעט עבודה.
ספארי הצלילה היה מורכב מארבעה ימים על
ספינה עם עוד שבעה צוללים, מדריך, סקיפר,
טבח ונער סיפון.
אף פעם לא הייתי חובב שייט (אבא תמיד ניסה
למשוך אותי לשוט איתו במפרשית שלו, אבל
אני מעדיף להיות מתחת לפני המים מאשר
עליהם) והנסיון האחרון שלי במיצרי טיראן
הסתיים לא כל כך יפה (אחרי גלים של 2.5
מטרים לא כיף כל כך לצלול) אבל קיוויתי
לטוב.
הצלילות היו מדהימות (בהזדמנות אני אצרף
תמונות). פגשנו צבי ים, מגוון דגים ואלמוגים
בכמויות אדירות, כריש וחצי (החצי הוא כריש
באורך שלושה מטרים שהתקרב אלינו בזמן
שהייתי עסוק בלצלם צב) וכמה שברים של
ספינות שעלו על שרטון במיצרים.
בלילה השני עגנו במעגן לא מוגן במיוחד
(בגלל שרצינו צלילת לילה באתר הספציפי)
וקצת התנדנדנו (התעוררתי מכך שנחבטתי
בדופן הספינה) בגלל גלים, אבל הצלחתי
לשוב ולהרדם (אחרי שכבר הייתי בטוח
שאנחנו עומדים להתהפך) ובכך חלף החלק
הגרוע.
ביום שישי עברה לידנו סירת דייגים וקנינו
מהם 2.5 ק"ג של לובסטרים (לא זול בכלל),
אותם הכין לנו הטבח בערב שבת (כשיצאנו
מצלילת לילה הם חיכו על השולחן).
צילמתי סה"כ כמאתיים שלושים תמונות.
לפאריס החלטתי לטוס לאחר שקראתי את
"צופן דה וינצ'י" (בזמן הספארי). בפאריס
טרם ביקרתי ובאמת הגיע הזמן למלא חסרים.
בשבוע שם הספקתי להנות ולהשכיל. אפילו
הצלחתי לקרוא ולהבין חלק נכבד מהתפריטים
במסעדות והזמין בצרפתית (לתפארת שלוש
שנות לימוד במערכת החינוך).
ביום ראשון שעבר החופש רשמית נגמר
(באסה). שנה ו' Here we come.
בשמונה בבוקר בוחן (סיפתח טוב לשנה
החדשה).
ביום חמישי שעבר מבחן. עם דודות והכל
(מוי כיף!). מה גם שארבעים שאלות על
נושא שאנחנו לא מכירים זו לא פרוגנוזה
טובה במיוחד.
השבוע התחלתי סבב ברפואת משפחה.
הוצמדתי לרופאה מקסימה (מסכנה,
הבטיחו לה סטודנט צעיר וחתיך ונתנו
לה אותי) שהכניסה אותי לעניינים די מהר.
הכימיה ביננו נהדרת ואני לומד ממנה המון.
אני יושב איתה במרפאה, והיא נותנת לי
לבדוק את החולים, לתת את האבחנה ולבחור
את הטיפול.
נותן הרגשה של כמעט שם..........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
