עיר מקלט

מלחמה.

מלחמה לעולם תשאר זהה.

יש כאלה שטוענים שהיא מגוונת. הרומאים פצחו במלחמה על מנת לאסוף עבדים וממון. האנגלים פלשו במסע של הרג, ביזה ואונס, כל הדרך אל קודש הקודשים. הספרדים בנו אמפריה על גבי הבצע לזהב ושטח, ולאחר מכן רדפו הרגו ועינו אלפים בשמו של האל. היטלר לקח את גרמניה החבוטה והפך אותה למעצמת-על כלכלית. אל קאידה הקריב אלפי גברים נשים וילדים עבור ערכים גבוהים שהוכתבו לפני מאות שנים. אבל בסופו של יום מלחמה לא משתנה.

במאה העשרים ואחת מלחמה עדיין נמשכת עבור המשאבים שנותרו, וגם עבור אמונות עתיקות, גם אלה וגם אלה הפכו להיות נשקים בעצמם. דלק ואורניום, עבור שני אלה סין פולשת לאלסקה וארה"ב מספחת את קנדה. ישראל פוצחת במסע כיבוש מדמם ועקוב סממנים דתיים כנגד כל אלה שרוצים לכלות אותה. האיחוד האירופאי מתפורר והופך לחבורה של מדינות קטנות ועצובות שמתקוטטות על שאריות המשאבים שלהם.

בשנת 2077 סערה של מלחמת עולם נוספת מגיעה. בשעתיים קצרות, רוב העולם הפך לאפר. ומתוך השאריות האטומיות הללו תרבות חדשה תלחם כדי לצמוח.

מלחמה לא משתנה.

סוף העולם קרה פחות או יותר כמו שכולם צפו אותו. יותר מדי בני אדם, פחות מדי מקום או משאבים לכולם. הפרטים הם חסרי טעם ופשוטים, הסיבות כמו תמיד, אנושיות לגמרי.

זה טיזר לקונספט של משחק שאני רוצה לערוך, מה דעתכם?

השתמשתי בתמליל המקורי של ההקדמה של FallOut הראשון, שיניתי אותו מעט כדי שיתאים לרעיון המשחק:

"משחק תפקידים בסביבה של אחרי שואה אטומית, במזרח התיכון"

אין לי עדיין עלילה, אבל יש רעיונות לכל מיני דברים.

הנה הסרטון של ההקדמה המקורית מהמשחק

http://www.youtube.com/watch?v=WkBNKa2KXZE

קדושה.

הכוחות העליונים שנמצאים מעבר להבנת בני התמותה הם ספורים, וישנה אפילו נבואה עתיקה שמאפשרת לבני התמותה הפשוטים להתעלות על השושלת שלהם ולהפרד מהעולם החומרי במסע אל האל-מוות והנצח.

בגדול, ישנם שבע כוחות עליונים קדומים, ועוד חמישה חדשים – בני התמותה שהתעלו והפכו לבני אל-מוות.

השבעה המקוריים הם חיים, מוות, קסם, אש, אוויר, אדמה ומים. כל אחד מהם הוא אין-סופי ורב עוצמה, לכל אחד מהם יש מישור משלו, שנמצא בים האתרל'י שמסביב לעולם החומרי, בכל מישור היישות העליונה של אותו מישור מתגוררת ומשקיפה על הנעשה בעולם, אך היישויות אינן מתערבות בצורה ישירה בנעשה עקב הסכם כוחות שנעשה בין היישויות. איך הן כן משפיעות? ע"י צבירת מאמינים ועושי-דבר, כמו גם שליחת שליחים פחותי דרג לעולם החומרי.

הגזעים השונים הם בעלי מספר דתות, ולכל גזע יש פנתאנון שונה ואמונות שונות לגבי איך התהוו דברים ודבר הופך לדבר.

הכהנים ואנשי הדת שמקבלים כוחות קדושים מאחד מהאלים שלהם, בעצם מקבלים את הכוח מיישות עליונה שהאל הזה מייצג אותה, בשורה התחתונה, האלים בכל פנתאון שונים מעט, אבל חולשים על תחומים זהים, ומייצגים בעצם את אחת מהיישויות העליונות.

החמישה האחרים הם לפי סדר התעלות – ג'והאן "המכשף הלבן" לור, ארונין "ילד האש" לנגלבן, אמאדאוז "שחור-כנף" ואן-אדלר, ליליאן "האבירה הכחולה" קאלקרין וג'בדיה "הנזיר" פגרין, מודל הענקת הכח שלהם שונה, חלק מהתהליך שבו הם התעלו על גופם בן-התמותה והפכו לאלים, כולל יצירת כת או מסדר (אמונה כלשהיא) מסוים של מאמינים בעודם חיים בעולם זה. כאשר הם עדיין היו בני תמותה המאמינים לא קיבלו שום כוח מיוחד בתמורה לסגידה והאמונה בהם, אך לאחר ההתעלות ועזיבת עולם החומר, בו ברגע כל המאמינים שלהם מקבלים כוחות קדושים גדולים מאוד, מאותה נקודה ואילך הכהנים ואנשי הדת של האלים החדשים מתעלים ישירות את העוצמה של האל שלהם.

באופן כללי יש מתיחות רבה בין היישויות הקדמוניות לבין האלים החדשים וזה מתבטא בעיקר ביחס המאמינים במישור החומרי - מלחמה בין אמונות, אנשי הדת של הדתות הישנות מתייחסים בבוז (במקרה הטוב) ומגיעים עד לתקיפה יזומה של אנשי הדתות החדשות (במקרה הרע).

כוחות קדושים הם לא נפוצים כמו קסם. ובמידת העוצמה הם שווים לו בערך, כדי להשיג כוחות קדושים, אדם צריך לעבוד את אלוהיו. לכל מסדר, כת או אמונה יש מטרה, כל עוד האדם משרת את האמונה והמטרה הוא זוכה לכוחות קדושים בסדר גודל שלהם הוא זקוק, אדם שיוצא לחסל דרקון ואדם שמטפל בפצועים זוכים לכוחות שונים, אבל הכוחות של שניהם מגיעים מיישות עליונה.

היחס בין כוחות קדושים לקסם הוא מוזר. ונראה שהשפעה קדושה הרבה יותר משמעותית מהקסם הרגיל, מכיוון שכוח קדוש מסוגל לבטל בקלות קסם טבעי וקסם טבעי לעולם לא תועד כמבטל קסם קדוש. לעומת זאת, ידוע שקסם על-טבעי מסוגל לנגוד ולבטל השפעות של קדושה, וקסם אל-טבעי יכול להשתמש בכח קדושה כדלק במקרים מסוימים (שההשפעה של הקדושה והקסם האל-טבעי היא זהה – אש קדושה תתכלה ותזין אש אל-טבעית).

נראה לי שזה מסכם את הקדושה בעולם. אם יש שאלות או השגות, או אם יש משהו נוסף שנוגע לכוחות קדושים בעולם המערכה, אני אשמח לענות ולשמוע.

בעולם המערכה הקסם הוא דבר נפוץ מאוד, וכמעט כל אחד מסוגל להשתמש בו במידה כלשהיא.

בעבר השימוש בקסם היה מאוד נפוץ, ואנשים השתמשו בו להמון דברים, החל מעבודות יומיומיות פשוטות וכלה בשינוע סחורה ואנשים מצדדים שונים ביבשת.

הכל השתנה לאחר מלחמת ההתעלות הראשונה, בה ריון התעלה על האנושיות שלו במהלך מלחמה שכללה את רוב התושבים ביבשת בין אימפריית השמש ובעלי בריתה (הרורקיר והטול-הב) לבין "המכשף הלבן" ונתיניו (שבטי הגנולים של ההרים המערביים ומבחר של מפלצות אחרות). לאחר מלחמה הרסנית זו, התפיסה של קסם הפכה להיות זהירה יותר ויותר, והשימוש בו הפך לפחות נפוץ, והישגים טכנו-מגים רבים החלו להעלם. לאחר מכן כמו שההיסטוריה מלמדת אותנו הגיעו עוד ארבע מלחמות התעלות הרסניות שמרכזן היה השימוש בקסם – דבר שגרר ירידה בערך הקסם והפיכתו לדבר הנתפס כמרושע ע"י האנשים הפשוטים, ואת העוסקים בקסם למושא של פחד, הערצה ומיסתורין.

היום הקסם הוא מנת חלקם של מעטים יחסית, אנשים שמעבירים את מורשת הקסם מאב לבן, במסגרת גילדות חשאיות מסוימות ובתוך קהילות סגורות.

העולם הקסום נחלק בגדול לשלושה חלקים - קסם טבעי, קסם על-טבעי וקסם לא-טבעי.

הראשון, הוא קסם שמקורו בצומח, באדמה ובכל דבר חי, יש המתייחסים אליו כ"מאנה" או "כח-חיים". הקסם הטבעי הוא הסיבה שבעבר כל אדם כמעט יכל להשתמש בקסם והשימוש בו היה נפוץ כל כך. הקסם הזה הוא הקסם שבו רוב היצורים החיים משתמשים, יהיו אלה מכשפים שנולדו עם כוחות קסומים בדמם, להטוטני רחוב שמשתמשים בקסם כדי לבדר או קוסמים ששוקדים על ספרי לחשים יום ולילה. הקסם הזה הוא קסם שקל יותר להשתמש בו, והוא זמין הרבה יותר. השימוש בקסם הטבעי הוא כמו השימוש בטכנולוגיה מסוימת, ישנם נוסחאות, ודרכים להפיק את האנרגיה הקסומה ודרכים להשתמש בה לשימושים שונים ורבים.

משכילים רבים מחשיבים את הקסם הטבעי כמקור החיים וככח "טוב".

השני, הקסם העל-טבעי הוא קסם שנובע מיישות עליונה – אל. אל זה ידוע במספר שמות, בני האדם קראו לו "קאראס", הנומורה-ני קוראים לו "אב-הכל", הרורקיר מתייחסים אליו ביראה כ"נוטר החשכה" וכן הלאה, אך בכל התרבויות הייחוס הוא זהה, אל זה, הוא פטרון הקסם והעל-טבעי. הקסם הזה מיוחס לכוחות קסומים שונים מקורו הוא ככל הנראה באל הקסם והוא הרבה יותר חזק מהמאנה אך גם יותר נדיר ממנה.

רוב היצורים שמשתמשים בו עושים את זה בצורה לא מודעת בניגוד לשימוש בקסם הטבעי, המשתמש לא מושך אנרגית קסם ומשתמש בה לצורך כלשהוא משתנה, אלא למשתמש יש את האנרגיה הדרושה לביצוע הפעולה והוא פשוט עושה אותה, בלי לדעת את הטכניקה או להבין מה קרה.

רוב היצורים שבני האדם מקטלגים כ"קסומים" הם בעלי יכולות קסומות על-טבעיות, כמו הרורקיר עם חוש הסונאר שלהם או הביהולדרים ומגוון היכולות המולדות שלהם.

בקסם העל-טבעי יש יוצא מהכלל והם הנומורה-ני, יצורים אלה עשויים מקסם – עצם המהות שלהם היא קסם על-טבעי, הם מודעים לכוח שלהם ומסוגלים לעשות בו שימוש משכיל – לשלוט בו ולעצב אותו. הדבר הוא חרב פיפיות עבורם, השימוש בקסם העל-טבעי שלהם מכלה את תוחלת החיים שלהם, אך בתמורה הקסם שהם מסוגלים לבצע הוא אדיר וחזק פי כמה מקסם טבעי רגיל.

השלישי והאחרון הקסם הלא-טבעי הוא קסם טבעי שעבר מניפולציה והושחת, הוא הופך לחזק יותר, אך הוא גם דורש "תשלום" עבור השימוש בו בנוסף למאנה שהושחתה, תשלום בדמות נזק למשתמש או לסביבה.

הקסם הזה, נוצר כתוצאת לוואי של מלחמת ההתעלות השלישית, בה קוסמים בני-אנוש ניסו ליצור יתרון על פני מספר בני נומורה-ני שעמדו לנצח את המלחמה ויצרו את האנרגיה הטמאה הזו, הם הפתיעו את הנומורה ני והצליחו להפוך את המלחמה על פיה. כתופעת לוואי במהלך הניסויים, גזע הפלורין שועבד לפני ובזמן המלחמה ובוצעו בו הניסויים לשינוי קסם – התוצאה, נוצרו שני תת-גזע לפלורין, הטאטרין והגרורין.

המשתמשים העיקריים בקסם זה הם מטילי לחשים מחוץ לנורמה ומחוץ לחוק. השימוש בקסם הזה משתנה אך הוא בד"כ קשור להעלאה באוב, הנפשת הדומם ולחשי הרס רבי עוצמה.

אמנם, בפועל ניתן להשתמש בקסם הלא-טבעי למטרות טובות, אבל המוניטין שלו ותופעות הלוואי שמתלוות אליו (קיצור תוחלת החיים, שאיבת ה"מאנה" מהצומח ויצורים חיים אחרים) הפכו אותו לטאבו בהרבה תרבויות.