who i really am
ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור והצלחתי לעלות גבוה ולראות את האור,לראות את האור..... |
| 8/2007
לראות את האור!!!!
אני פהההההההההההההה....
חחחחחח לקח זמן אבל אני כאן וכמו שאתם רואים בשינוי ....החלטתי להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות...אוקיי זה לא סגול עם צהוב וכחול מאושר של צבעי קשת אבל אנשים זה רק ההתחלה תנו לי זמן..זה לא שחור...תראו איזה התחלה נכון נכון??אךךך השינוי...
בהרגשה שלי אני יודעת שזה לא עוד כמה ימים של..אווי יצאתי מהדיכי אני אחזור עוד כמה ימים לא לא למרות שתמיד יש את הפחד הזה שחוזר אצלי שתמיד כשנדמה לי שאני יוצאת מהדכאון אני יודעת שזה לכמה ימים סתם ככה עד שבלי סיבה אני אתחיל לבכות או לחתוך משו חחח אני יודעת..
החלטתי שזה לא המקרה..מה ז'תומרת החלטתי אני יודעת אבל אני גם פועלת בנושא ולאוו דווקא כדי להוכיח לאחרים כי מה שהעיקר פה או אני...אלא כדי להראות לעצמיייי שלא עוד כי דיי אתם יודעים שחישבתי את זה ....
זה 3 שנים שאני נהייתי הבנאדם הזה המגעיל הזה שבוכה ובדכאון ו-
Die yound and save your self
זה הססמא שלו..זה היה כתוב על כל מחברת וכל יומן כל פיסקה יחד עם עוד שירים מדכאים שמהללים את המוות כמקור הצלה יחיד...
3 שנים ו..? מזה נתן לי?מזה עזר לי?מה בתכלס יצא לי מזה?!כ===ל===ו==ם
והגיע הזמן להבין את זה.... שנאתי את כל הסביבה שנאתי את החיים שנאתי כל מי שרב איתי כי הייתי בטוחה שהמטרה העיקרית שלו בחיים זה אוטמטית לגרום לי לסבול אבל זו הייתי אני שגרמתי לעצמי לסבול ובעיקר..שנאתי את עצמי
אז אוקיי עכשיו אני לא בדיוק מאוהבת בעצמי אבל הבנתי דבר חשוב מאוד-שווי שווי לכל דבר יש זמן וכל הדברים הטובים באים לאט...היציאה מהדכאון הזאת באה בהדרגה ולאט ובגלל זה היא לא תחזור במהירות ובגלל זה לא תחזור בכלל..ואני יודעת שכל מה שאני צריכה זה להאמין בזה..ואני כן!
זה לא עוד חיקוי שאני ארצה להיות שמחה כדי לשכנע את עצמי שיש למה לחיות..זה זה...
לפני שנה ויותר כתבתי פוסט כזה של שמחה יענו יציאה מהדכאון יענו אושר פתאומי שמודה לכל האנשים שעזרו לי לחברים ולזה ובלה בלה ולסטוץ של אותו רגע ש"שינה את חיי" וכל מיני חרתא כאלה...באותו יום לא הצלחתי להעלות את הפוסט אז אמרתי ננסה יום אחר מתוך עצב קל שהשקעתי בו זמן וכמה חבל..והנה שנה ומשו והפסט הזה עדיין לא פורסם..כי הוא ל-א היה אמיתי כי זה לא היה כל כך חשוב לי כי זה היה אושר ריגעי שרציתי לנצל ולא יצא כי בטח תוך יום יומיים אולי בשיא שלי 3 ימים חזרתי לשגרת הבכי ו"עולם חרא בואו נמות" אבל אתם יודעים מה הפוסט הזה מפתרסם ומה אכפת לי מי יקרא..אני יודעת מה כתוב בו!!!
ועוד שבועיים ומשו אני מתחילה ללמוד ואני אתחיל את זה חדש ואני אעשה את השנה הזו בפעם האחרונה כמו שצריך..
ואני לא מצטערת על הדכאון והתקופה כן לאחרים זה יראהמוזר..מה אבל את רק בכית ועשית דברים זוועתים לעצמך לאחרים ריבים וויכוחים מה לא..איך את לא מצטערת..התקופה הזאת זה היה מה שאני כל ה-3 שנים האלה זה היה האופי שהיה לי וזה היה דרך החיים שאולי לא בחרתי אבל חייתי...והכי חשוב זה הביא אותי למה שאני היום...בנאדם שיותר טוב לו ויותר מאושר...ואם הייתי צריכה את כל התקופה המגעילה הזאת כדי להגיע לזה אין בעיה כי אני יודעת עכשיו שאני אפילו עוד יותר בנאדם חזק ממה שהייתי ואני יכולה להתגבר על המון אבל המון!!!!
זהוווווו פשוט היה לי חשוב להגיד את זה חחחחחחחחח מה יש לי חדש לספר אהה כן משום מה לא ציינתי את זה בדרך מוזרה בבלוג אבל אני נסעתי לפלורידה חחחח חפרתי חפרתי על זה ולפני הנסיעה לא כתבתי כלום אז אכן נסעתי לפני שבועיים חזרתי והיה מדהים היה מעולההה היה נהדר ברמות שאני לא יכולה לתאר בכלל היה מדהים היה הנסיעה הכי הכי הכי הכי טובה שאפשר לבקש פגשתי אנשים מדהימים ילדים מתוקים והבנתי כל כך הרבה על עצמי על המשפחה שלי שם שאני לא אחפור היום כי די מספיק לעכשיו אבל נספר על פלורידה כבר כמו שצריך...
עד אז שיהיה לכולכםםםםםם שבת שלוםם ותהנו ותצאו ותבלו זה חשוב חחחחחח:]
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
