who i really am

ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור והצלחתי לעלות גבוה ולראות את האור,לראות את האור.....

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

~ מתוסבכים

~מיואשים מהחיים~

11/2007

~Every day that we are alive can be a miracle~

???WaS uP
ממצב אנשים,באמת שהרבה זמן לא כתבתי..
לא שהיה לי הרבה זמן פנוי לכתוב (כן כן אני מאולוסית הנערים ונערות שאכן סובלים משביתה ולפיכך מחור בהשכלה שגדל וגדל וגדל וגדל ו..ג ד ל טוב אנחנו לא ניכנס לייאוש הזה עכשיו אז מה אם יש לי 10 בגרויות השנה (אחרונות סופיות קובעות בשנה האחרונה והקובעת לפני שאני מקבלת תעודת בגרות שאיתה אני נכנסת לחיי הבוגרים ממ כן...ממש לא משו חשוב... =/) אז מה..אז חור בהשכלה שגדל וגדל וגדל..אוקיי בוא נתרכז..מה חדש איתי:]

רוב הימים שלי לא ממש כלולים בהרבה זמן פנוי אז החלטתי לנצל את יום ראשון קריר זה שאין לי לא עבודה לא עניינים ולא יודעת מה וחוץ ממורה נהיגה אחד מעצבן שהעיר אותי היום מוקדם בבוקר (כואב לו...פשוט כואב לו שאני ישנה!!)
אז החלטתי לנצל את ההזדמנות לעדכן את בלוגי הנחמד שלא ראה פוסט מחודש מזה הרבה זמן,ואתם יודעים אני לא אוהבת להשאיר את הפוסטים שלי להרבה זמן במיוחד אם הם לא פוסטים כאלה מאושרים כי אז אני צריכה לראות את זה כל פעם שאני נכנסת לבלוג ורואה מה היה כמה עצוב בלה בלה בלה ....
אז הנני בקיצור:] (אקספוזיציה קצרה לכם..מנצלת את המילים שנייה לפני שאני אשכח לגמרי איך אומרים אותם...)

אז בואו נעבור לדברים יותר מעניינים...מה היה לי!??!!
בראש בראשונה אחותי התגייסה!!!!!:] אכן אכן סופסוף אחת מהם עזבה את הבית חיחיחיח ועוד חודש וקצת גם השנייה הולכות (אני סובלת ממקרה חמור של תאומות הגדולות מני בשנה...זה תורשתי כל שנה נפגעות משפחות טובות אבל אנחנו מתמודדים עם זה וגם שוקלים לפתוח קבוצת תמיכה..)
בכל מקרהה כן כן המתולתלת התגייסה לה והיא גאה לקרוא לעצמה-אפסנאית
טוב היא לא גאה ואני בעיקר צוחקת עליייה:) אבל הילדה ביקשה והילדה קיבלה וכרגע היא מעבירה את זמנה באוהל בעזה ואני חושבת עלייה ומתגעגעת ברוררר במיוחד כשאני תחת הפוך שלי מול הטלוויזיה שלי עם הקפה שלי במיטה שלי אווי כן כמה אני חושבת עלייה ומשתעשעת עם עצמי..חחחחלא סתם אני נשמעת רעה:] והיא חזרה הביתה שישי והלכה היום בבוקר ולא אל תדאגו לה היה לה זמן לחפורררר לנו על הצבא שלה ואלוהים ישמור כמה היא חפרה@!#!$
ושבת הבאה היא סוגרת וצריך לסוע ע-ד אליייה שזה ר-ח-ו-ק לבסיס אבל מה לעשות חובה של אחות החיילת זו חובה!!!:)
וכל בלוגי וקוראיי (כן אתם כל ה-3 אנשים) מאחלים לה בהצלחהההההה ואומרים לשנייה באיחולים לבביייים..נוווווו כמה זמן לוקח לך?!?!?!?! :]

ועכשיו נעבור לנושא שמעצבן את אנוכייייייי מאודדדד...
כמו שהבנתם יומי עמוס ומלאאאאא וחלק מהדברים שמעמיסים על יומי אלה החזרות כן כן החזרות לבגרות שלנו בדרמה שלמרות השביתה אנחנו ממשיכים לעבוד ולעבוד ק.ש.ה ובנוסף לכך יש גם את הסדנה כן כן אתם מכירים את הסדנה שנה 4 שלי שם (וואי זה אפילו נשמעעעעעעע הרבה!!!) כן להישאר בנושא בכל מקרה כל הדברים האלה שפועלים כל שבוע משו כמו 100 שעות אני יודעת כמה מתרחשים בחדר אחד..חדר הדרמה בתיכון שלי יש מפתח אליו כי המורה נח לו כמובן כי הוא בשביתה (אז בואו נזרוק הכלל עליי מי צריך גרון בכלל ממ..) אז אני צריכה מפתח לו?אני הרי נמצאת שם יותר ממה שאני בבבבבית!
השבוע אני מגיעה לחזרות ואני מגלה שהחליפו לי את המעול ואחרי שרותם וגל (שותפות לחזרות ולסדנה כן כן גם רותם לסדנה חיחיחיחי לא משנהההה)
הצטרפו אליי לעצבים מספרים לי שהחדר היה פאקינג פתוח כל הלילה ואני אומרת להם שאני נעלתי את החדר וזה לא עצר את המזכירה השמנההה הזאת מלפתוח את הפהההההה שלה עליי כאילו אני מינימוםםםםםםםם עובדת אצלה אתם מביניםםםםםם ועוד אחרי זה היא מעזההה לקרוא לי לא אחראית...
אתם שמעתם את זה?!?!?!?!!??! אני?!??!לא אחראית?!?!?!?!?!
ה-ש-ו-ק אמרתי לה שתראההה לי תראה לי מי יותר אחראי ממנה הבת זונההה בכל מקרה קיבלתי את המפתח ואני מעכשיו על תנאי ולא נמצאת בבצפר בלי שהשרתים שםםםם +סליחה?!?!טוב שאני לא שם עד 1 בלילה בחזרות באמתת+ מי יהיהי שם רק עד 5 בכל מקרה באותו ערב מתברר לי שיש חשד שאלה הבנות מהקבוצת הפקה השנייה שמתחרה (אהמ סליחה חח) שמופיעה גם בבגרות איתנו עם ההצגה העלובהההה שלהםםם בכל מקרה אנחנו בבירורים עמוסים מאוד ואם יתגלה שזה הם שהשאירו את החדר פתוח והאשמה נפלה עליי יהיה רע ומר ובעיקררררררר רע!!!!!!!!!
כי אני אהייה עצבנית וכמובן שזה קשה לי להיות...

אני מאמינה שחפרתייי מספיקקק מי שבכלל נשאר לקרוא עד פה חחח אני מאמינה שזה לא יהיה הרבה אנשיםםם:]
מחכה שבוע עמוס של חזרות סדנאות ועבודה בעעעעעע
אז נתראה עוד 100 שנה כשיהיה לי זמן פנוי לעדכן שוב....

This is the first day of my life.."
Swear I was born right in the doorway
I went out in the rain, suddenly everything changed
They're spreading blankets on the beach
Yours is the first face that I saw
I think I was blind before I met you
Now I don't know where I am, don't know where I've been
But I know where I want to go

And so I thought I'd let you know
That these things take forever, I especially am slow
But I realized that I need you
And I wondered if I could come home

Remember the time you drove all night
Just to meet me in the morning
And I thought it was strange, you said everything changed
You felt as if you'd just woke up

And you said, "This is the first day of my life.
I'm glad I didn't die before I met you.
But, now I don't care, I could go anywhere with you
"...And I'd probably be happy

נכתב על ידי , 25/11/2007 16:29
11 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי:

בת: 34

ICQ: 204617841

תמונה

4,869

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaShInKa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MaShInKa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה