who i really am

ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור והצלחתי לעלות גבוה ולראות את האור,לראות את האור.....

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

~ מתוסבכים

~מיואשים מהחיים~

12/2007

..בדיוק שכבר עמדתי לוותר...

שלום שוב...
אני במצב רוח=/
לא רע ולא דכאון פשוט מצב רוח..שמסתובב סביב נושא אחד שמעסיק אותו בימיםם האחרונים,כלומר הוא תמיד מעסיק אותי איפשהו מאחורי הראש אבל בימים האחרונים אחרי מה שהיה...הוא מעסיק אותי עוד יותר בעיקר כי אני גורמת לעצמי לחשוב על זה עוסקת בזה...אותו נושא שכל בת עוסקת בו וגם כמה בנים (לא הרבה) כל אחת רואה את זה בכיוון אחר ולי יש את החרא שלי בנושא הזה כמו שהבנתם כן...זה ה-נושא...

..אהבה..אלא מה...
זהו ש..פגשתי מישו והוא חמוד והוא מצחיק הוא חכם ובנוסף לזה גם נראה טוב חחח לא הוא לא מושלם אבל....פגשתי מישו...
וזה היה נראה לי הכי פתאומי שיש כי אני לא נוטה להתחיל קשרים (כל קשר) עם מישו שפגשתי במועדון והוא בא לי ככה באמצע...פשוט בא לא משנה הפרטים אבל ההרגשה הייתה כאילו הוא פשוט נפל עליי שרק השיחה של ההכרות בנינו הייתה כל כך משעשעת וכיפית פשוט וההרגשה הזאת ש...הוא ראה אותי,בוא פשוט ראה אותי ישבו שם כל כך הרבה בנות על הספות והוא יכל ללכת לשבת בכל מקום והוא התיישב לידי ואפילו הנגיעה הקלה הראשונה הזאת בברך שלי שאמורה לעצבן אותי כי אני לא מכירה אותו אצלו הייתה עדינה כל כך שראיתי עליו שהיא לא באה מתוך איזה תכנון ולרקוד איתו היה ממכר ולא משנה מה התנגן אנחנו בשלנו בעיינים אחד של השני ולמי אכפת מה קורה מסביב ואיך שהוא התווכח כל כך עם חברים שלו שלא יסעו עדיין שיתנו עוד חצי שעה..שעה..משו..כדי שנספיק עוד לבלות לספוג אחד מהשני עוד ועוד...ואם כל זה...זאת בכל זאת אני ואני פוגשת אותם אולי קצת מתלהבת מהם ונעלמת להם..כי זאת אני וממנו פשוט לקחתי את המספר שזה די רגיל אבל אשכרה שלחתי לו הודעה למחרת שזה..לא רגיל בכלל....והוא התקשר בצהריים לשתי דקות אמר שהוא בעבודה ונדבר בערב..וגרם לי פשוט לחשוב עליו..והוא התקשר ודיברנו ודיברנו על מה לא..הוא היה צריך ללכת והתקשר שוב בלילה ודיברנו..פשוט סתם..תמים..
והכל נראה כל כך יפה וטוב אבל זה לא...מעבר לעובדה שהוא גר שעה וחצי מפה שזה לא מה שמפריע אלא אני..זה מה שמפריע ושום דבר לא מפתיע בזה..כי אני זה תמיד האויב הכי גדול של עצמי ביחסים,באהבה,בגברים...

כי זאת אני..כי זה ככה אצלי תמיד היה...
גם עם החבר הרציני הראשון נראה כאילו זה לפני שנים אבל זה באמת לא כל כך הרבה זמן..תמיד הייתי איתו אבל..לא הייתי איתו התמסרתי לו ברגעים מסוימים נתתי לו מעצמי כשהיה נראה בסדר ופחדתי כל כך מצד שני תמיד רציתי לשמור על זה..לא יותר מדי..לא צמוד מדי...
היה מרגיע אותי שהיינו רבים פעם בכמה זמן ולאט לאט זה הפך לפעם ביום..אם היינו מתחילים להיפגש יותר מדי זה היה נראה לי לא בסדר..לא טוב לי..חנוק...תירוצים על גבי תירוצים..פה אני "חולה" פה אני צריכה לסוע ועוד יום ועוד יום אני לא יכולה להיפגש איתו בערב וכשהייתי איתו לא הייתי חושבת על דברים אחרים כשהוא היה מעלה בקושי את השאלה של האם כבר הגיע הזמן שאנחנו נשכב אם אני מוכנה...פעם זה היה כן ואז במחשבה שנייה של אלוהים אני לא מוכנה..פעם כן ופעם אלוהים רק לא זה וזה כבר מזמן לא היה על הפרק וזה כבר לא היה השאלה אחר כך זה...האם אני מתחרטת...על הקשר שלנו על הבחירות שעשיתי איתו..על מה שנתתי מעצמי בשבילו מצד אחד כשהוא עזב אותי זה היה כל כך כואב מצד שני חודש וכבר הייתי בדיבורים על להיות עם מישו אחר...לחזור לאקס אחר ודיבורים ודיבורים וכשמגיע הרגע שנמאס לו מהמשחקים הוא רוצה לדעת מה יהיה איתנו התשובה היא ...לא
ואחרי זה אולי חרטות אולי לא..למי יש זמן לשקוע בזה עוברים הלאה..קשה לדעת לאן..וגם אם ג' זה אפעם לא היה משו רציני תמיד אמרתי לחברות שהוא טיפוס בוגדני שהוא לא יכול להיות רק עם אחת (אני יודעת הרי הוא היה איתי כשהייתה לו חברה הרי גרם לי לרצות איתו כשהיתי עם ההוא) אז בנינו זה נשאר פשוט..תמיד איתו זה לא מחייב בואי היום בבוקר את לא פה...הודעות קטנות של-מתי את חוזרת תקפצי אליי...וזה באמת לקפוץ לבוא,וללכת..
או ההודעות הקטנות והמתגנבות האלה-תתפני אלי ב-1?אל תוך הלילה..
והלילה איתו באמת זה לילה..לילה ולא יותר...איפשהו זה היה נראה פשוט אבל תמיד גם כשממנו עולה השאלה של-אנחנו לאן?!
אני בורחת אני הולכת ותירוצים שוב עולים הוא לא רציני הוא בוגדני הוא לא נאמן לא אמיתי..אז למה בכל זאת כל הזמן מגיעות הודעות חדשות,שיחות סודיות,ביקורים ליילים...והוא רק שואל מה את רוצה ממני ואני...לא יודעת מה אני רוצה מעצמי...
ככה זה היה עם כולם תמיד כמעט כמעט..אבל אפעם לא באמת שם..אז עכשיו כש-א' מהמועדון מדבר על להיפגש אפילו שואל אם אני מדברת עליו עם האחיות עושה מזה סיפור אולי רציני אפילו..ואני מתחילה לפחד ואני ממציאה תירוצים בראש שלי למה כשהוא יוצא לאפטר אני לא יכולה למה פה לא יצא..
ובראש שלי רק צועקת-מה יש לך?הוא חמוד הוא נראה באמת בנאדם טוב למה לא להכיר למה לא לנסות וגם אם אני אלך ואם ניפגש ואם ננסה אני לא אהייה שם אני פשוט לא תוך שבוע אז אולי שבועיים אבל מתישהו אני אברח כי זה מה שאני עושה ואחר כך מצטערת....

+הבטחתי ל-א' שאני אתקשר היום בלילה ובעודי מתלבטת אם כן ג' מתקשר שואל אם לבוא...החיים פשוט צוחקים עלייי וכנראה שרק אני לא משועשעת+

למה אני לא יכולה לתת מעצמי?למה אני לא יכולה באמת להיות איתם...
לא עם החבר לא עם הסטוץ לא עם האפשרות למשו חדש..נקי...לפעמים אני אולי חושבת אולי הם זה לא ההוא ההוא שאני מחכה לו שכתוב עליו בסיפורים שהוא אמור להיות..האחד?!
אבל אז אני פשוט נזכרת,כמה אני לא מאמינה בזה כמה שאני יודעת שזה..פשוט לא קיים וזה סתם עוד תירוץ,אחד מבין רבים שאני אומרת לעצמי כשאני נעלמת לאחד..אני אומרת טוב הבא אני אתן לו הזדמנות הבא אני אתן מעצמי בלי שקרים..רק אני..והנה בא ושוב אני חוזרת ובורחת...
והכי מעצבן זה שאני רוצה אני רואה את הזוגות האלה שמחזיקים יידים את המבטים בעיינים את האהבה שיש להם ואומרת למה לי אין..אבל כשמגיעה אחד שבאמת יכול להיות זה שיתן לי את כל הדברים האלה אני בורחת לו אני לא נותנת לו לגעת בי באמת...אני סוגרת כל מה שיש בי לוקחת את עצמי..והולכת..
ועוד פעם מצטערת ובסופו של דבר..באמת שפשוט..נשארת לבד...
ונמאס לי לבד..בודד לי לבד וכל כך מתסכל לי ויותר מכל עצוב לי..כי אני פשוט לא יכולה אחרת....

נכתב על ידי , 8/12/2007 18:24
8 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי:

בת: 34

ICQ: 204617841

תמונה

4,869

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaShInKa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MaShInKa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה