who i really am

ולרגע יכולתי לברוח כנוצה על כנפה של ציפור והצלחתי לעלות גבוה ולראות את האור,לראות את האור.....

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

~ מתוסבכים

~מיואשים מהחיים~

3/2008

..Live it Up

טוב לא יכולתי להשאיר את הבלוג הזה באווירת הדאון שהייתה פה לא?הייתי חייבת לבוא לחפור פה קצת כי זה פשוט דכאון מה שהלך פה פוסט קודם..ומצד שני יכול להיות שאני סתם דוחה את העבודה מחקר שאני צריכה לעבוד עלייה ולשלוח למורה..ככה או ככה אני פה=]

אז האמת..יש הרבה מה לספר אבל אין לי כוח לחפור על כל החייים..לקחתי הפוגה לא מתוכננת מהבלוג,פשוט יצא ככה שלא היה ת'זמן את הצורך או משו..ולא כתבתי..ועברו עליי השבוע איזה 3 ימים של דכאון שאמרתי,אני חייבת לכתוב פה..להוציא קצת..אז עשיתי את זה..ואני לא אגיד שבדכאון הזה לא הייה לי את הפחד שזה הדכאון התמידי שחוזר.. (עוד פעם עיסוקים עם מוות ובכי ועצבות בדידות ומה לא היה שם שנה שעברה) אז חשבתי אולי זה כאן להישאר אבל הוכחתי לעצמי שאני לא אותו בנאדם..הייתי בדיכי והיה לא טוב נכון..אבל אני יצאתי מזה וחזרתי לעצמי..(פחות או יותר נראה לי שזה מי שאני) אז...הכל פאנן מה איתכם?סתם לא אני לא אופטימית לא להיבהל (זה לא יקרה חח) פשוט לא טוענתתת לדכאון....קצת על השבוע האחרון?לא רוצה לחפור..היה לא טוב..למדתי למבחנים שציפתי לציונים טובים יותר ממש קיבלתי (וכל חברי המתלוננים-85 בספרות אחרי ששוכחים לענות על שאלה של 15 דקות זה מאוד לא טוב!!!!!!זה מסריח) לא ישנתי 4 ימים כדי ללמוד למבחן הזה וקרעתי ת'תחת אליו וליפול על דבר כזה זה כל כך מביא לדכאון ואחרי זה לא יכולתי ללמוד לתנך מרוס חוסר מוטיבציה והריב עם המורה לאנגלית לא עזר (בקצרה-צרחה עליי היסטרי..עיצבנה אותי..זרקתי כסא...טרקתי ת'דלת..לא מוכנה להיכנס לשיעורי אנגלית =>זה היה מתומצת חחח אבל ככה זה היה).

(איזה טוב זה נכון?חחח) טוב עכשיו שיצאנו מזה (ו-י-צ-א-נ-ו מזה) נעבור לחדשות טובות..למרות שלא אמרתי את זה בכלללל אז...אני נסעתי לגיבוש לוחמות לפני חודשיים (כן אני רוצה להיות קרבי חחח) ואני לא אחפור על הגיבוש אבל היה מדהים כאילו היה ממש ממש קשהההה והייתה לי מפקדת ממש ממש קשוחה וזונה (שאהבתי רצחחח חחח) אבל היה שווה כל רגע הצוות היה המדהים החוויה הייתה נהדרת והכי טוב זה שהתקבלתי!!!!!!חחחחחח לא הייתה יותר מאושרת ממני לגלות..חחחח 2 חברות שלי גם נסעו לגיבוש שתיהן התקבלו ושתיהן חותמות וויתור..איזה צחוקים?חחח סתם..
אז נשארתי לי קרבית יחידה בשכבה...אבל אין שום בעיה עם זה אני פשוט מאושרת שהתקבלתייי ולמרות שהיו בלגנים בבחירת חייל אני מרוצה ממה שקיבלתי ומחכה לגמריייי ממה שעומד לבוא..יהיה קשההה ויהיה אתגר אבל זה מה שעושה את החיים מעניינים.....

מממממ מה עוד?אתמול הייתה מסיבת סדנההה היה מ-ש-ע-ש-ע ביותר חחחח
כמובן שהמסיבה התחילה עם שתייה (כמו כל מסיבה מצוינת..או סתם יום שלישי בערב חחחחחח :]) והיה ממש ממש כיף כאילו הכל..השתייה ולראות את רותם וגל משתכרות מ-2 כוסות (סליחה גלוש...2 כוסות וחצי...אני אצטרך ללמד אתכם זה בסדר) ולרוץ שיכורים ברחובות לחפש אנשים מעניינים..למרות שנתקלנו באנשים לא רצוים בכלל...חחחחח וגם שהבנים הולכים לחפש וודקה והבנות נשארות לעשות שיחת נפש (וכשאתן שיכורות אני חייבת להגיד...זה ממש ממש כיף חחחח) ובכללי?היה מצוין מצחיק ואין כמו לבלות עם האנשים האלה..נכון,זה שנה אחרונה שלי בסדנה (אין מה לעשות י"ב זה די הסוף) וזה מהדהד בראש אבל לא מתמקדים בזה כי נמאס לי..אני מעדיפה לחיות את הרגעעע מאשר להתרכז בכל שאר הדברים שגם ככה יבואו בסופו של דבר..למה להקדים אותם?!
מדהים אותי כל פעם מחדש דבר אחד..כבר 4 שנים אני בסדנה (מכיתה ט) כל שנה הקבוצה פחות או יותר מתחלפת ורק 3 4 נשארים ככה משנים קודמות ושנה אחרי זה הם עוזבים בסופו של דבר כי אין מה לעשות מסיימים בצפר מתגייסים או שפשוט עוזבים ת'סדנה מרצון..אבל מדהים אותי לגלות איך במשך ארבע שנים כל קבוצה שבאה מתחברת כל פעם כמו משפחה ואני אוהבת את האנשים שם השנה כמו שאהבתי את האנשים בשנה שעברה ושנה לפני זה וכל שנה בשבילי זה אותה משפחה למרות שרוב האנשים מתחלפים וכיף לי לגלות מזה המקום הזה..אין דברים כאלהההההההה!!!!!!

לא הספקתי לספר עליו פה הרבה...אבל זה נגמר...גמרתי את זה...
היה כיף באמת שכה והוא היה מיוחד ובא לי בזמן שהייתי צריכה אותו...אבל זה לא התאים...זה לא הרגיש לי זה כמה מיוחד שהוא היה..הוויכוחים שהיו יותר מדי תכופים והוא אפילו היה יותר מדי טוב בזה בשבילי..רגע אחד מתקשר ואני כועסת אחר שיחה של 10 דקות איתו הוא גרם לי לחייך ולצחוק ולשכוח שכעסתי ולמה בכלל...אז היה כיף כה אבל הזמן הזה שעבר מאז שהכרנו עד שהחלטנו מה אנחנו בכלל (לא ביחד אבל לא יוצאים עם אחרים ) היו לי יותר מדי כאלה וזה נמאס מתישהו..יותר מהכל זה הגעגוע לשיחות הליליות לשאלות שלו-איך עבר עלייך היום..מה איתך מה את עושה?הידיעה שאני יוצאת למועדון ולא רוצה בכלל לרקוד עם אפחד כי יש לי עם מי לרקוד בבית..והכל היה טוב ויפה..אבל..זה לא היה זה,זה פשוט לא היה וככל שדחיתי את ההחלטה הזאת של-כן אני רוצה להיות איתך ולא אני לא רוצה לצאת עם אחרים ואני מוכנה להתחייב..הבנתי שאני לא..אז התאכזבתי כי ציפיתי שנשמור על קשר כי חוץ מאהבה פוטנציאלית הוא היה קודם כל ידיד..וזה היה בשבילי הכי חשוב...אז גם זה לא נשאר...וזה עצוב אבל ככה זה...אז מה שחסר לי..זה אותו בתור ידיד אבל אני לא מצטערת על הבחירות והעיקר??שלמההההה עם זה....

אז......חפרנו?ח.פ.ר.נ.ו
אבל העיקרררר אנשים....שיהיה לכםםםםםםם יום אישה מדהיםםםם במיוחד לכל הנשיםםם המיוחדותתתת שם...ותזכרו..איזה כיף זה שאתן נשים!!!!

שיהיה לכם שבועעעעעע מצוין.....

נכתב על ידי , 8/3/2008 18:54
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי:

בת: 34

ICQ: 204617841

תמונה

4,869

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMaShInKa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MaShInKa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה