...Gray View only for me

ורד, מרץ 1987, מזל טלה. צריכה מוסיקה כמו אוויר לנשימה אוהבת מאוד ציורים וצילומים אוהבת את הלילה בעיקר, ואת השעה 4:56 בבוקר. משתדלת לחייך :]

RSS: לקטעים לתגובות

5/2007

חזרתי, הלכתי

מי מי מי קורא...?

אני! אני!

תשמעי נשמה... כתבתי עלייך שיר לפני כמה ימים..

באמת?! עליי???? איזה כיף לי! מתוקה... נשמע?

טוב אזה ככה-
"... בואי, קחי גם אותי, קחי ותראי שישתלם לך
קחי את הכל קחי גם מכחול ותציירי מה שנדמה לך מה שנראה לך
תנסי תעשי רק מה שטוב לך מה שנעים לך מה שיהיה הטוב בשבילך, למענך ובזכותך אנחנו נצליח, לנשום להריח, שדות של פריחה לראות ת'זריחה
\לחבק ולבכות להגיד לך תודה ולתת נשיקה ללמוד ולקצור את זירעי החיטה...
את הולכת (הווווהווו) את מתרחקת.... (הוווהווו) אל מול השקיעה תהפכי למדבר
את עוזבת (הווווהוווווו) את נעלמת (הוווהוווו) אל מול הזריחה תהפכי קצת לים..."
נו, מה את אומרת??

אני עם פה פעור... אין לי מילים..

טוב שלא הגזמת..

אני לא מגזימה! זה ממש ממש ממש יפה... לבד כתבת?

ברור! גם יש לזה לחן... :]
ו
ואו מאמי את ממש כישרון מבוזבז..

את יודעת שגם אני חושבת ככה לפעמים... אבל..

שום אבל.! אם את גם חושבת ככה אז אולי כדאי שתעשי משהו עם עצמך! לא חבל..

חבל... ? חבל על מי שמת בטרם עת... זה הכל..!

טוב, מה אני אגיד לך.. תמשיכי לכתוב למיגרה..

אני אמשיך... אבל.. יש משהו בשיר שנראה לי שלא הבנת..

מה???

אני עוזבת..

את..? חחח ממש...!

מה את צוחקת..,.!? :\

כי את בחיים לא תעשי צעד כזה גדול ומשמעותי..

למה לא??? אני לא מפונקת! אני עשיתי הרבה דברים בחיים שלי, אני כן משתדלת ומנסה, וכן, גם עושה... ורק יותר ויותר מתפתחת...

נו,בואי נשמע...לאן בדיוק את עוזבת..?

אני הולכת... עוזבת.. נעלמת... רחוק רחוק... למדבר..

את?! למדבר?! זאת שחלמה על בקתת עץ למרגלות נהר בין עצים ושדות..??

כן... זאת האופציה שיש לי כרגע... ושתדעי שהמדבר מהמם! ממש... הצבעים של החולות... הגבהים.. השקט... האוויר, הכל כל כך טהור שם...!

אז מה את אומרת? מתי את עוזבת אותי...!?!????

זהו שזה עוד לא בטוח... מצד אחד אני ממש רוצה כבר ללכת. להתחיל לעשות משהו קצת יותר משמעותי עם עצמי... לעשות נטו בשבילי.. ! שתיהיה לי דירה משלי... חיים משל עצמי, בלי להוית תלויה באף אחד... חופש!
אבל מצד שני... אני אהיה שם כל כך לבד... מה אני אעשה אחרי העבודה?
כמה אני אוכל להיות לבד...?

תראי זה באמת משהו שאת צריכה לחשוב עליו... אבל.......... תחשבי שאם תישארי בבית, בשלב מסויים החברים שלך גם יעזבו, אז או שאת מחליטה לחכות להם שיסיימו צבא או מה שלא יהיה, ובזמן הזה תיהיו יחד, ואז הם יעזבו ואת תישארי לבד, או שאת מחליטה להיות הראשונה (לא שזה מה שמשנה...) שעושה את הצעד ומחליטה להתחיל לחיות את החיים שלך.. לא של אף אחד אחר..

תשמעי... את צודקת... אבל אני ממש לא יודעת מה לעשות...:[ אני ממש מבולבלת.. אני מתוסכלת.. אני ימות מצ'יעמום שם.. מה יש לעשות כל היום?!?!?? לבדד.....!!!!!! שתביני... מילא הייתי מכירה שם מישהו... אין שם אף אחד חוץ מהמשפחה שלי שזה לא הכי עוזר לי כי אני לא אתעלק עליהם...
מה את אומרת... מה כדאי לי...?

לדעתי תלכי, תנסי, בדיוק כמו שכתבת לי בשיר... תעשי מה שטוב לך..
אם לא ילך את תמיד יכולה לחזור הביתה... ולחפש משהו אחר...

נראה לי גם.. וזה כל כך רחוק..! אוף.. טוב, נראה לי שאני אנסה, אין לי מה להפסיד.. חוץ ממתח נפשי, תיסכולים התלבטויות, בלבלות וכד'.. חחחח

מאמי, יהיה בסדר מותק... אני אוהבת אותך כל כך.. את לא צריכה לדאוג, אני תמיד ארדוף אחריך ויזכיר לך את זה.....

טוב.. אז הלכתי... איי לאב יו סו מאצ'!!!!!!!!!!

נכתב על ידי , 30/5/2007 21:52
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי:

בת: 38

ICQ: 315856888

תמונה

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לורד. ד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ורד. ד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה