אז מה איתכם?

בטוח יותר טוב ממני...

אוף, מסובך לי החיים האלה...אני כ"כ רוצה לקבל את השינוי בשמחה...עם כל הקושי..

אבל זה כ"כ מרגיז...על כל נושא שמדברים איתי עולה האולפנית בראש שלי,

פשוט כל שניה עולה האולפנית... איך אפשר שזה ככה?

עד כדי כך הייתי מחוברת למקום הזה?

הרי מה זה היה בסה"כ?? זה בסה"כ ביצפר... כן ביצפר כמו כל האחרים...

אז מה אם האוירה הייתה שונה?

אז מה אם הצוות היה תומך ומבין?

אז מה אם היו לי חברות מדהימות באולפנית הזאת?

זה עדיין ביצפר. וזאת תקופה שנגמרה, וצריך לדעת לומר לה שלום. כן כן.

ש-ל-ו-ם!!!

בזה הפוסט, אני נפרדת מתקופתי כתלמידה באולפנית...

בזאת השעה, אני עושה הפרדה בין ילדות לבגרות...

בזה היום, אני משלימה עם העובדה שעכשיו, אני לעצמי!

כן כן. לעצמי. ומתוך עצמיות שלמה, אני לאחרים.

כדי לתת, כדי להעניק, כדי לעזור, כדי להיות בת שירות טובה.

אז מתוך כל הצורך שלי בעצמיות יותר מושלמת אני מתכננת לעשות כמה דברים, והם:

א. לסיים את הבגרות במועד ב' מתמ' בהצלחה. יאללה זה בסה"כ עוד טופס אחד...

אני חייבת להצליח בו!!!

ב. לעבוד קצת. כן להרוויח קצת כסף לבזבוזים אף פעם לא היה מיותר. אני מתחילה בייביסיטינג אצל שכנתי היקרה..אומנם בלא הרבה כסף בכלל לשעה, אבל גם זה משו, בסה"כ הן רק שתי תאומות חמודות..

ג. אני חייבת להתחיל דיאטה מזורזת כזאת ולרדת במשקל קצת...לא משו משוגע... אני לא כזאת.. ולא אהיה כזאת.. אבל להתחיל ממשו. עם כל הקילוגרמים שיש לי לרדת- ואני באמת לא מבלפת... ומכריי יידעו לספר לכם, למרות שגם הם לא יינחשו כמה אני שוקלת.. אז בעז"ה, ממחר- הליכות!

ד. לסדר ת'ארון שלי. הוא נראה כמו אחרי סופת קרב...

ואיך אומר הפנג שוואי -לא שאני מאמינה בזה- כשיש סדר בחלל המגורים, יש סדר בנפש.

אז עם או בלי הפנג- אני צריכה לסדר אותו.

ה. לזכור לומר כל בוקר ברכות השחר, זה עושה לי טוב בלב, חבל לי לפספס גם מצווה וגם הרגשה טובה לא?

בנתיים זה מספיק כדי להוסיף כמה  דברים טובים לעצמיות,

ככה שאני אוכל לתת יותר לאחרים.

מנק' מבט קצת שונה, ובלי לבכות על סיום האולפנית- לילה מצויין שיהיה לכם!!

ונקווה שהאופטימיות הכה אופיינית לי שחזרה אליי תישאר פה דרך קבע...